כל הפוסטים בזהות יהודית

פרק כב בפרק הקודם הצגנו את עמדת רב הונא: "גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין". התלמוד מתמודד עם

עלינו לפתח כלים כיצד להתמודד ולהפוך את האתגרים המשתנים להזדמנות מעצימה, ממכשול לחישול  השבת תציין תנועת בני עקיבא את 'שבת

פרק כ"א גיור גר קטן שאין לו רצון אוטונומי הוא מקרה מבחן לשאלת מעמד הרצון בגיור. ההלכה דוחה את האפשרות

גיור מחייב נוכחות שלשה. קביעת רבי יהודה ברורה: "גר שנתגייר בבי"ד – הרי זה גר, בינו לבין עצמו – אינו

גיור וזהות יהודיות – חלק י' בפרק ט' עסקנו בזיקת הגר למורשת היהודית, דרך השאלה: האם גר יכול להתייחס לא-ל

במאמר הקודם, חלק ח' ראינו את קביעת המשנה (ביכורים א, ד), שלפיה הגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים,

המונח "זרע ישראל", שעלה במאמרים הקודמים, מתייחס להיבט הגנאלוגי של הקיום היהודי –יהודי הוא מזרע ישראל. במקורות המקראיים עולה קדימות

במדורים הקודמים הוזכרו דברי רב סעדיה גאון הקובע: "אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה" (אמונות ודעות, מאמר שלישי, פרק

חלק ה' המתגייר נכנס לכלל ישראל. לפיכך, המסורת ההלכתית נוטה להציע פרשנות רזה למונח "קבלת מצוות", כגון: אישור ההודעה על

לפי ההלכה, הן היהודי מלידה והן המתגייר, מחויבים לעצב זהות יהודית הלכתית. אבל, רק המתגייר ניצב על גבול הקיום היהודי