כל הפוסטים בראש השנה

מנהיגי האומה צריכים להיות טובי עין, שאינם מביטים בעוינות על אזרחים שאינם שותפים לדרכם בראש השנה של כל שנה רגילה

היה לי פעם מרצה באוניברסיטה שהתלונן על השימוש הנרחב שהשפה העברית עושה עם המילה 'לב', וטען שמקור ההרגשות שלנו הוא

כאשר בית המקדש היה קיים, תקעו בו אפילו בשבת, אך לא היו תוקעים בשאר המדינה מחשש שמא יטלטלו את השופר

עשרת ימי תשובה מעניקים את זמן ההסתגלות ההכרחי – או אז יגיע הלב בהכנעה ליום הקדוש שורת ההיגיון אומרת כי

אין על דמעות ותחנונים. בסוף, יותר משמחה ומחיאות כפיים – זה מה שמיישר לי את הנפש המקומטת, הדמעות הן כמו

יותר מכל מזוהה ראש השנה עם השופר, קולות הם הדרך לסדר את הצלילים לפי גובהם. קול במובן צליל היא תופעה פיזית ומתפשטת בחומר, אשר

פטירתה של אליזבת מלכת אנגליה, בחלוף שבעים שנות כהונה, הסבה את שימת לבם של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם לתופעת

אחד הדברים היפים הקיימים ביהדות, הוא הניסיון להתחיל כל פעם מחדש. החיים שלנו הם רצף של 120 שנה אבל עם

האירועים המלכותיים בממלכה הבריטית בעקבות פטירת המלכה אליזבת השנייה הגיעו בימים בהם "המלך בשדה", והם יכולים לספק לנו תרגיל הכנה

אין ביכולתנו ואין ברשותנו לבודד את עצמנו, ולפעול בתחושה שאני את נפשי הצלתי "אתם ניצבים היום כולכם" – המהפכה הגדולה