כל הפוסטים בירחם שמשוביץ

פרשתנו פותחת בפסוק "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל … קחו מאיתכם תרומה". עלינו להבין שעיקר משמעות הפסוק בביטוי

"ויאמר ד' אל משה לאמר: ואתה דבר אל בני ישראל לאמר: אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ

פרשת תרומה פותחת את החלק השני של ספר שמות, העוסק כמעט באופן בלבדי בבניית המשכן במדבר. נושא זה נראה אמנם

פרשת יתרו, על כל ענייניה הפרטיים, היא פרשת עשרת הדברות. עשרת הדברות אשר מעצבות לא רק את אופיה וזהותה של

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ד' את ישראל ממצרים…

פרשתנו פותח בפסוק: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים

בפרשתנו מופיעה המצווה הראשונה שניתנה להם לישראל – "החודש הזה לכם ראש חודשים" – ומיד אחריה, המצווה השנייה, שהיא מצוות

"וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'". פסוק זה, שהוא הפסוק הראשון בפרשתנו, מהווה הקדמה חשובה לפסוק הבא אחריו,

בפתיחת כל ספר, אנו נפגשים עם עצם העובדה כי שם הספר הוא כשם הפרשה הראשונה שבו. בהזדמנויות שונות יצא לנו