כל הפוסטים בנהוראי

פרשת חוקת מתארת את שנת הארבעים והאחרונה להליכת בני ישראל במדבר. נדמה, שהלקחים לא הופקו העם ממשיך בתלונותיו על מזון

העונש שהוטל על עם ישראל בעטיו של 'חטא המרגלים' הוא אחת מהמכות הקשות, שספג עם ישראל בלכתו במדבר בארץ לא

לאחר יציאת מצרים הוקדשו הבכורים לעבודת המשכן. בעטיו של חטא העגל התרחשה מהפכה דתית. הבכורים הוחלפו על ידי הלווים וכפי

רצח הוא חמור ולכן אף הרוצח בשגגה נענש ועליו לשהות בעיר מקלט. בשלב ראשון כל רוצח היה נמלט מגואל הדם

לאחר פטירתם של מרים ואהרון מגיעה שעתו של משה רבנו. לאחר שמחד נמצא פתרון לירושתם של בנות צלפחד ומאידך מתבשר

בסופה של הפרשה מופיעה שירה קצרה המזכירה בפתיחתה את שירת הים: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ

משה מבקש מחותנו יתרו להצטרף אליו למסע לארץ ישראל, אולם יתרו מסרב ומבקש לחזור למקומו. כבר בתחילת המסע נתגלו סדקים,

לאחר שאהרן נפטר נאמר: 'וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל' (במדבר כ,כט)