כל הפוסטים בירחם שמשוביץ

פרשתנו מתחילה עם הצגת ברירה הנראית כאופיינית לתורת משה: "רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה״. כמו חיים ומוות, טוב

"והיה עקב תשמעון" וגו'. רש"י מפרש: "והיה עקב תשמעון – אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון". בפירושו, מוציא רש"י

קריאת שמע של ערבית היא נושא הדיון הראשון שמופיע במשנה. היא הפותחת את הש"ס. רמזו על זה חז"ל באומרם שמשמעות

פרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב. כאילו פתיחתה של הפרשה ושל ספר דברים כולו צריכה להוות לנו מעין

"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר: זה הדבר אשר צוה השם. איש כי ידר נדר לד', או השבע

אחד הענינים החשובים המופיע בפרשתנו לאחר המפקד האחרון שנצטוה משה לפקוד את בני ישראל הוא ענין בנות צלופחד. יש לציין

כל התורה היא כולה קודש וכולה אמת, וכבר עסקנו בפרשת בלעם מבחינה זו, שאמרה התורה שהקב"ה הפך את הקללה לברכה.

ספר במדבר היה יכול להקרא ספר המשברים. הוא מרכז את מכלול הבעיות שעם ישראל צריך להתמודד איתן בדרכו לארץ ישראל.

פרשת קרח הנה דוגמא נוספת למה שכבר הופיע בפרשת שלח לך בקשר לחצאי אמתות או לשקרים המתבססים על האמת. גם

בסוף פרשתנו מופיע אחד מהקטעים שאנו רגילים לקרא פעמיים ביום בקריאת שמע, המדובר בפרשת "ציצית". אך בגלל הפרשיה שפותחת את