הדברים שאין לנקוב בשמם
במדרש אור האפילה, מדרש תימני מן המאה הי"ד ששרד בכתב יד ומובא אצל הרב כשר ב'תורה שלמה', מופיע דו-שיח
במדרש אור האפילה, מדרש תימני מן המאה הי"ד ששרד בכתב יד ומובא אצל הרב כשר ב'תורה שלמה', מופיע דו-שיח
יוסף, נער צעיר, רחוק מאביו וממולדתו, עומד בניסיון שאינו רק ניסיון של פיתוי ושל יצר, אלא דורש ממנו לעמוד
"ויוותר יעקב לבדו. רַבִּי חוּנְיָא אָמַר: נִדְמָה לוֹ בִּדְמוּת רוֹעֶה, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר
יעקב יוצא לדרכו במצוות אביו ואמו, ומבקש לו את דרכו. הדרך ארוכה, ובמסעו מתוארת תחנה, שלא נראית מתוכננת. שמה לא
אחרי כל הסכסוכים של יצחק עם אנשי גרר, הם שולחים אליו, להפתעתו, משלחת. כשהוא שואל אותם מדוע נזכרו בו
אחת הדוגמאות המפורסמות להבחנה בין פשט לדרש, היא השאלה מי הלך להביא את רבקה ליצחק? בתורה לא כתוב שלעבד אברהם
ישיבתו של אברהם בפתח האוהל, מבטאת עין צופיה החוצה. אברהם מצפה לעוברים ושבים: "אמר אברהם עד שלא מלתי היו
"'ויוצא אותו החוצה'. ר' יהושע בשם ר' לוי: וכי מחוץ לעולם הוציאו שאמר ויוצא אותו החוצה? אלא חוי ליה שקקי
מדרש מפורסם המופיע בסנהדרין קח:, מפרש שהצהר הוא מרגלית: "צהר תעשה לתבה, אמר רבי יוחנן: אמר לו הקב"ה לנח: קבע
אחד ממדרשי חז"ל המפורסמים ביותר, הוא המדרש על הקטנת הלבנה, המופיע בתלמוד הבבלי חולין ס: "כתיב: 'ויעש א-להים את