״וכל אשה חכמת לב בידיה טוו״
הרבנות הראשית אמורה לדון בקרוב בשאלת מעורבות נשים בענייני הציבור והתפילה. להבנתי, בפרשת השבוע יש תביעה חד-משמעית לשתפן בכך. ויקהל
הרבנות הראשית אמורה לדון בקרוב בשאלת מעורבות נשים בענייני הציבור והתפילה. להבנתי, בפרשת השבוע יש תביעה חד-משמעית לשתפן בכך. ויקהל
"וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר:
לאחר המסע המרתק ב"דרך האבות" של ספר בראשית, ההזדהות עם סבלם של המשועבדים המצרים והיציאה הגרנדיוזית משם, תוך כדי המאורעות
בשעה טובה ומוצלחת, שנה בדיוק לאחר יציאת מצרים, מוקם המשכן: " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן".
נפלאות המה דרכי התורה. לעתים מקופלים עולמות שלמים, דוגמת הלכות שבת העניפות, בפסוקים בודדים, והריהן כ"הררים התלויים בשערה", ופעמים שהתורה
השבת אינה 'סוף שבוע' השבת אינה 'סוף שבוע', השבת היא מרכז השבוע, וכבר אמרו חכמינו: " אמר רבי יוחנן משום
בימים האחרונים כולנו לכאורה יודעים טוב יותר מהבת עצמה מה אופייה ומה נכון שתעשה בצבא ובחייה. במקום להביא את דעתי
מספר פעמים בכל שבוע מזדמן לי לעבור ליד פיל לבן, שלד בניין שמעולם לא הושלם. בקרבתי מצויים גם בניינים רבים
בפרשיותינו מתוארים הקמת המשכן בפועל וסיום הכנת הכלים, לבסוף גם הצבתם במקומם עד להעמדת המשכן על מכונו. בסוף ההקמה מביט
בפרשיות ויקהל פקודי המתארות את בניית המשכן, יש חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה תצוה. כידוע, אין התורה חוזרת על פסוקים