כל הפוסטים במוטי זפט

כבר 400 ימים "בואו, בואו לכיכר לחזק אותנו. תראו לנו שגם לכם החטופים חשובים", התחננו בפנינו משפחות שניים מתוך 101

לא נתפס אין מלחמה צודקת מהמלחמה הזו. אך לצד ההישגים הצבאיים המדהימים, הכאב קשה מנשוא. למשפחות בעיקר, אבל להרגשתי, כולנו

"עשה למען חטופים והרוגים על שם קודשך" יום שני, 7 באוקטובר, היה עבור רבים, ואני בתוכם, יום חשבון נפש משמעותי

בין אם נבחר הרב מיכה הלוי לתפקיד הרב הראשי לישראל (בגלל אילוצי לו"ז של דפוס והפצה, הטור הזה נכתב ראשון

מותר גם לפרגן ראש הממשלה, הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ "זכו" ל'מקלחות קרות' בשפע, ולקריאות חוצות מגזרים להניח את המפתחות

כשר (?) אבל מסריח (!) מותר לראש ממשלה, באמצעות הממשלה, לפטר שר. עפ"י החוק, הוא גם לא חייב להסביר. בא

אם המצב הנוכחי הוא לא הכי-הכי סערת הרגשות, המבוכה והדאגה שהשתלטו על רבים במדינה, לא פסחו גם עליי. כשאני יושב

לא מתנחלים מה שאירע בסוף השבוע שעבר בכפר ג'ית הוא פוגרום של צעירים יהודים בערבים, שלא הוכח כל קשר שלהם

מי כאן הרשע? "הם רשעים", קונן ח"כ משה גפני בפני רבו, כשתיאר בפניו את עריצות השלטון כאן נוכח גזירת ביטול

מדינת ישראל עדיין רחוקה מאוד בלהבין, ובטח בלגבש, החלטה בעניין הדרך הנכונה להתמודד עם סוגיית גיוס חרדים לצבא. סוף-סוף המדינה