כל הפוסטים באבינועם הרש

אחד מסוגי האזיקים הכבדים ביותר שקשה לנו להשתחרר מהם ביומיום הוא אזיקי הדעות הקדומות: מחקר חדש שהתפרסם במגזין Social Psychological

כשהייתי תלמיד בישיבה התיכונית הייתה לנו את תקופת ה'טרנדים:' כמה תלמידים היו מביאים פריט לבוש 'נחשב' לבית הספר ותוך פחות

מה מצב החירות שלנו? כמה פעמים ביום אנחנו בודקים מיילים, שולחים הודעות בוואטסאפ ומסתכלים בדאגה במכשיר שלנו בכדי לוודא שלא

במוצ"ש פגשתי את חבר שלי, שגר במושב מבוסס ליד הרי ירושלים. בפגישה בבית קפה ירושלמי הוא שיתף אותי שהוא לא

אתם לא צריכים לחכות שהילדה שלכם תפתח הפרעות אכילה בשביל שתתעוררו ותבינו שהיא מתעבת את מה שהיא מייצגת. את הגוף,

אם אתה רוצה להגיד לאשתך שאתה אוהב אותה אז פשוט תגיד לה את זה. היום. לא מחר. כי מי מבטיח

לא חלמתי שאלו יהיו ההשלכות של הטעות ה'קטנה' שלי. כמה כאב, צער ועוגמת נפש שנגרמו לתלמיד הזה בגלל שלא הייתי

במקום מכתב סירוב שנלקח מפס ייצור תעשייתי ונשלח לעשרות תלמידות, הוא נתן להן יחס אישי ולימד אותנו שזו אומנות גדולה

'אני עד עכשיו מזועזעת שפספסנו את המצוקה הזו של הילדה שלנו. שחשבנו שהכול בסדר. שלא חקרנו ושאלנו אותה איך הולך'

נתקלתי בו בטרמפיאדה: אני נסעתי לבית שלי והוא נסע לבקר את בן דוד שלו. הוא היה חניך שלי כשהייתי מדריך