אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)לפני כמה שנים, כשהייתי מחנך בבית ספר יסודי בירושלים, יצא לי לקבל שיחה מאבא אחד באחת עשרה בלילה. עזבו רגע את עניין הגבולות ואת זה שיש שעות שפחות נהוג להתקשר בהן למחנכים כי גם להם יש חיים (לפחות ככה אומרים) – האב החביב הזה החזיק אותי על הקו במשך חצי שעה של שיחה, בשביל לנסות ולשכנע אותי לדבר עם המורה למתמטיקה שיעלה לבן שלו שלוש נקודות במבחן.
קראתם נכון. שלוש נקודות.
ואני מקשיב לו ומנסה לגייס את כוחות הנפש שלי בשביל להתנהל בנימוס, אבל בפנים חשבתי לעצמי: לו רק האבא הזה היה אוסף את המשאבים שהוא השקיע בשיחה הזו, את החצי שעה הזו, והולך לסופר הקרוב בשביל לקנות לקראת החג כמה מתנות לאנשים שבדרך כלל נמצאים מאחורי הזרקורים – למנקות, לאב הבית, למאבטח, לסייעות… ולו הוא היה משכנע את הילד שלו להגדיל ראש ולכתוב להם מכתב ברכה – אז נראה לי שהוא היה עושה עם הילד שלו חסד הרבה יותר גדול מאשר לנסות ולקושש לו עוד שלוש נקודות לציון במתמטיקה.
כי הנה לכם דבר שהורים לא תמיד מצליחים לתפוס:
זה שתשלמו עשרות אלפי שקלים בשנה על מורים פרטיים במתמטיקה ובלשון, אולי יעלה את הרמה הלימודית של הילדים שלכם, אבל בוודאי לא יהפוך אותם לאנשים טובים יותר. גבוהים יותר. מכילים יותר. כאלו עם לב רגיש שיחלפו בבוקר על פני השומר ויתייחסו אליו כאל אדם ולא כאיזה מפתח אנושי בלי רגשות.
תרפו רגע מהשיעורים הפרטיים ותנו לילדים שלכם את המתנה הגדולה של החיים שלהם – תנו להם את מתנת הרגישות. תנו להם לחלק מתנות של תשומת לב לאנשים השקופים. ויודעים מה? גם למורים. לא בגלל שהמורים צריכים את זה. אנחנו נסתדר, תודה רבה ששאלתם. אלא בגלל שככה תלמדו אותם להיות אסירי תודה. ורק ככה, המתנה הבאה שלהם תהיה אליכם. רק ככה לומדים.
***
ראש השנה מגיע ואפשר להעביר אותו על סעודות משובחות, תפילות מרוממות וכל מיני דברים עם ניחוח של חדש ופצפצים.
אבל למה שלא תעצרו רגע, ותנסו להעניק לילדים שלכם כנפיים אמיתיות לשנה החדשה? שבו איתם ותבחרו ביחד יעד אחד שיעזור להם להפוך את השנה החדשה לשנה שתצמיח אותם ותהפוך אותם לגדולים וטובים יותר.
תנו להם את מתנת החמש דקות. בכל יום לפני השינה בלילה (אבל אם לא יוצא, אז גם אפשר בבוקר או בצהריים) שינסו להתייחד עם עצמם חמש דקות ולראות איך עבר היום שלהם: מה צריך תיקון ושיפור. מה דווקא הלך טוב. מה כדאי שיעשו אחרת.
הבנתם? לא עשר דקות. לא חצי שעה. רק חמש דקות. זהו. חמש דקות שיהפכו להם את החיים. החמש דקות האלו מתאימות לכולם – לילדים בכיתה ד. לחטיבה. לתיכון. וגם לנו, המבוגרים.
בתור התחלה שבו איתם ותראו להם איך עושים חשבון נפש בחמש דקות. ספרו להם על היום שלכם. על רגעי הכעס. הקנאה. הקטנות. וגם על המודעות והרצון להיות טובים יותר וללמוד להבא.
אני מניח שאם היה לכם בעו"ש מאה אלף שקלים פנויים, הייתם כבר דואגים להשקיע אותם בחוכמה ולא נותנים להם פשוט להעלות אבק. אל תיתנו לילדים שלכם להעלות אבק.
