כל הפוסטים באבינועם הרש

כשחינכתי כיתה ז', נכנסתי לכיתה והתחלתי לדבר עם התלמידים על יום השואה – עד שקלטתי שאני מדבר לעצמי. עצרתי ואמרתי

בשעה שש הסגנית התקשרה ומסרה לי את הבשורה: ריקי, הסייעת המקסימה שלי. ה'סבתא' של הכיתה, איננה. ניסיתי לשחזר את המילים

אין הורה שלא מכיר את אחד מהסימנים הברורים ביותר לתחילת גיל ההתבגרות – שלב ה'ויפתח ה' את פי האתון': אתה

חודש ניסן באופק, וברחבי בתי הספר מתחילים להתניע את החזרות למופעים ולטקסים שאמורים לייצג את החלק האחרון של השנה –

יש את המשפט שכל איש חינוך אוהב להגיד: "חינוך מתחיל מהבית". תמיד אני חושב על אלפי המורים שמקיימים אסיפות הורים,

כשהייתי תלמיד בכיתה י', נכנס לכיתה אדם לא מוכר, טמיר, עם עמידה זקופה, זקן ומבט חודר: הוא הסתכל לנו בלבן

זה קרה כשחינכתי את תלמידי כיתה ז'. הוא ניגש אליי במבט מבויש בהפסקה ואמר לי: "המורה, יש דבר חשוב שאני

קדחת הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימה, וזה הזמן לעצור ולהבין מה אנחנו יודעים על הבחירות החשובות באמת – הבחירות שעושים הילדים

עמדתי בהפסקה כמחנך כיתה ז', וראיתי איך כמעט כל התלמידים שלי מנהלים אפס אינטראקציות חברתיות עם חברים שלהם. כולם שקועים,

קראתי את הידיעה על התכתבות האימהות. בידיעה הובא דו-שיח בווטסאפ בין אם, שלדבריה השקיעה 9,500 שקלים ביום ההולדת של בתה,