כל המאמרים במדור שעת מחנך

המקום: קרית אתא. אני מסיים כיתה ז' ומגיע ביחד עם חבר שלי לבית שלו. אבא שלו פרופסור באוניברסיטת חיפה, אמא שלו דוקטור למתמטיקה. אני זוכר

  הגענו לישורת האחרונה. הזמן שבו רוב התלמידים כבר עם הפנים לחופש הגדול. כל המבחנים הסתיימו. כל קטעי הלימוד בספרים נגמרו. התעודות כבר נכתבו, מציפות

  בי"ג בתשרי תשס"ו נרצחו בפיגוע בטרמפיאדה בצומת הגוש כנרת מנדל, מתת רוזנפלד ועוז בן מאיר הי"ד. אני זוכר שהמוות הפתאומי שלהם נראה לי כל

  כבר שנים שבהרצאות ובסמינריונים שלי, אני רץ עם השאלה הבאה, שמופנית לנוער: "נניח שהיה לכם חלום והייתם ממש מוכשרים בתחום מסוים: ספורט, מוזיקה, שירה,

בין הדברים האהובים עליי באספות הורים הוא להקשיב למגוון הסיפורים האנושיים שמספרים ההורים על עצמם ואגב כך חושפים טפח מעולמם האישי   בשבוע שעבר התקיימה

    בניגוד לטיפוסים שעונדים את הדרגות שלהם ובהליכת טווס דואגים שכל העולם יידע איפה הם משרתים ומה הם עושים למען עם ישראל, אצל נעם-

כמו כל דבר בחיים, גם אושר ועצבות הם בעצם עניין של פרספקטיבה; איך אנחנו מסתכלים על הדברים? סיימתי השבוע קניות באחד מהסופרים בפתח תקווה. ליד

רוצים להסביר לילדים שלכם למה הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה? לכו על ספירת העומר תגידו, כמה הורים אתם מכירים ששואלים את הילדים המתבגרים שלהם: "ספרתם

חשבתי על המרדף הבלתי פוסק שלנו, ההורים, אחרי האושר של הילדים וכמה פעמים אנחנו מנסים בכוח פשוט לקנות אותו יש שיעורים שרק החיים יכולים ללמד

"חיפשתי איזה מעשה שאני עושה שאף אחד אחר לא עושה אותו והאמת שלא נעים לי, אבל לא מצאתי…" בשנה שעברה, כמה ימים אחרי ליל הסדר,