כל המאמרים במדור פרשה ומדרש

לפני הרבה שנים הבאתי לכיתת הלימוד צילום של דף מתוך האנציקלופדיה התלמודית. אחד הלומדים קרא מן הדף, ובלי משים, על אף שהאנציקלופדיה כתובה בשני טורים,

הקריאה של התורה למשפט אחד בפסוק החותם את פרשתנו, מתפרשת בחז"ל במספר אופנים. האפשרות האחת היא לומר שהתורה מצווה על פרוצדורה משפטית אחידה. ניהול סדרי

הניסוח "צדק צדק תרדוף" הוא הוראה בלשון פיוטית של חזרה והדגשה, שאינה אופיינית בתוך פיסקה שעניינה הדרכה הלכתית מעשית לדיינים. אולי משום כך רבו ההסברים

סיפור תולדות ההתיישבות של עם-ישראל בארץ כפי שהוא מופיע בפרשתנו נתון בתוך סיפור רחב הרבה יותר של תנועת עמים, של עליות ומורדות של אימפריות שלמות

פרשתנו אומרת "אתה הראית לדעת, כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". מה החידוש? כלום העלה מאן דהוא על דעתו אפשרות אחרת? מתברר שהדברים אינם

פערים רבים יש בין התיאור הרטרוספקטיבי של משה את מאורעות המדבר, לבין הסיפור כפי שהוא מסופר בזמן אמת בתורה עצמה. דוגמאות. בתחילת הפרשה משה מתאר

"אתם ניצבים היום כולכם… לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו". המדרש (תנחומא, ניצבים) מונה את הברית המתוארת בתחילת הפרשה כברית השלישית הנכרתת עם ישראל מאז צאתם