מה קורה למי שאינו מכיר בסמכותו של ראש הממשלה?
ממבט מודרני, קרוב לוודאי כי התנהלות קרח תזכה לשבח, ולא ברור לכאורה כיצד נוכל להפיק מפרשיה זו תועלת לימינו. התביעה מן המנהיגות להעמיד עצמה
ממבט מודרני, קרוב לוודאי כי התנהלות קרח תזכה לשבח, ולא ברור לכאורה כיצד נוכל להפיק מפרשיה זו תועלת לימינו. התביעה מן המנהיגות להעמיד עצמה
אז, כאשר השר ליברמן נכנס לתפקידו הוא אמר- "כאשר יש התנגשות בין הערכים של שלמות העם או שלמות הארץ, שלמות העם חשובה יותר". האמנם?
לאחר חניה ארוכה ליד הר סיני, ולאחר בניית המשכן, פותחים בני ישראל במסע ארוך שיסתיים רק לאחר כמעט ארבעים שנה. הם נראים כעם מסודר ומאורגן
כמידי שנה, וכמו כל אחד המקשיב לפרשת השבוע, אני 'חורש' את ה'רשת' ואת הספרים לנסות ולמצוא פתרון לחידת החזרה 'המייגעת' של קרבנות הנשיאים. התורה, המקמצת
מצד אחד, קובע אדם סמית, הפילוסוף של הכלכלה החופשית כי: "אל לנו לצפות לארוחת ערב בזכות טוב ליבם של האופה, של מבשל השכר והקצב אלא
"לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹקיךָ אֲנִ֥י ה'". לפי זה, האם מותר לקלל אדם שאינו חרש? ומדוע דווקא חרש, הלא ממילא הוא
מה זה דתי? מי קובע מיהו דתי? מי המציא את המונח? האם כולם מתכוונים לאותו ‘דתי’ בהשתמשם במונח? האם עצם השימוש במונח אינו מפלג את
חלק מן התובנות המגדירות את חטאם של נדב ואביהוא נלמדות מפונקציות ספרותיות המאוחרות לזמן האירוע עצמו, כמו סמיכות פרשיות (=פרשת שתויי יין). זאת ועוד, בתיאור
האם צריכים אנו להמשיך לחוג את חגנו הלאומי הראשון, פסח, באותה הדרך שבה חגגנו בכל שנות הגלות? האם עצמאותנו אינה מחייבת שינויים לפחות ברכיבים הלאומיים
במאה התשיעית קם לו יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסן שבממלכת פרס (כיום אפגניסטן) וכותב על קרינת עור פניו של משה את הדברים הבאים: "בעבור שמשה
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון