כל המאמרים במדור התוועדות עם מרדכי

חצר אחת יש בירושלים, אליה מתקבצים בנים ובנות שיצאו מן המגזר הדתי והחרדי. מנגנים, מדברים, משתפים, מבררים, לומדים תורה, ומחפשים ביחד. לפני תקופה, נתבקשתי להגיע

בנעוריי הייתי אוהב לבקר במקומות קדושים, במקומות בהם יש חממה רוחנית כלשהי. קהילות סגורות, קבוצות העוסקות בעבודת האלקים. מקומות של אקסטרים. יש משהו קסום באווירה

המנהיג החסידי האולטימטיבי, הבלתי מעורער, הוא רבי אלימלך מליז'ענסק. או כפי שהוא מכונה – "ר' מיילעך". סיפורים רבים אודותיו בעניין של תוכחה לחוטאים, בנויים באותו

פעם ישבתי עם חבר, ודברנו על עניינים של טרדות כלכליות. באותה תקופה חברי השתתף בסדנה שמעבירה תהליך הבראה בתחומים הקשורים לעולם הרגשי של האדם, וכמובן

אילו נדרשנו לחלק את האנושות לסוגים, יש שהיו מחלקים לפי דת, לפי עמדה פוליטית, יש שהיו מחלקים לפי מגדר, ואין סוף לאפשרויות. הרב דסלר טוען,

את המדור הנוכחי אני כותב מתוככי חוף לא מוכרז כלשהו בכנרת. הילדים לא מוותרים על יציאה לנופש גם אם זה ידרוש לינת שטח, הכוללת צ'ופרים

חבר היה לי, ראובן שמו, חסיד ברסלב ברמ"ח ושס"ה. נמרץ ומלא חדוות חיים, ג'ינג'י אמתי, כזה שלא נח לרגע. כבן שלושים ושמונה סגר את עיניו,

היום, זה ממש נפוץ לעשות גיוס המונים, קמפיינים של התרמה למוסדות, או תמיכה בהוצאה לאור של מוסיקה וספרים דרך פלטפורמות כמו הדסטארט ודומיה. מסתבר שהרעיון

לפעמים אתה לוחץ למישהו את היד בפעם הראשונה, ואחרי שאמרת את שמך יש איזו ציפייה שתציג את עצמך. לא נאום, אלא משפט קטן, משהו שקשור