כל הפוסטים בד"ר ניצה דורי

פרשת תרומה פותחת במהלך שאין בו כפייה, אלא הזמנה: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה… מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". המשכן –

פרשת משפטים אינה מן הפרשות ה"מרגשות״ במבט ראשון. אין בה התגלות דרמטית, לא ים נבקע ולא הר בוער. יש בה

פרשת יתרו היא אחת הפרשות הפוליטיות ביותר בתורה, גם אם נדמה לנו לעיתים שהיא "רק" פרשת מתן תורה. לא במקרה

פרשת וארא פותחת בשלב מכריע במאבק שבין עבדות לגאולה. משה ואהרון נשלחים שוב אל פרעה, והקב"ה מודיע מראש: "ואני אקשה

פרשת שמות פותחת בספירה יבשה לכאורה: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". לא סיפור גבורה, לא דרמה – שמות. אך

פרשת ויחי, פרשת סיום ספר בראשית, איננה רק סיפור פרידה. היא הצצה נדירה אל רגע שבו עם עומד על סף

פרשת ויגש איננה פרשה של רעש, אלא של שבירת שתיקה. אין בה מעמד הר סיני, אין בה מלחמה, ואין בה

פרשת מקץ וחג החנוכה נפגשים כמעט בכל שנה, ובמבט ראשון נדמה שמדובר בשני מעגלים שונים: האחד – סיפורו של נער

פרשת וַיֵּשֶׁב נפתחת במילים "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב", כביכול מנוחה, שקט. אך בתוך דקות מתהפכת המציאות: קנאה, שנאה, שבר במשפחה, מכירת אח,

פרשת וישלח עוסקת בשאלות הגדולות של חיינו הציבוריים והלאומיים: זהות, אחריות, התמודדות עם פחד, גבולות, פיוס, ובעיקר: מהי מנהיגות מוסרית