כל המאמרים במדור תולדות

מלאכת החינוך מאתגרת. יש בה רגעים גדולים של נחת ושמחה, בצד רגעים וימים קשים של תסכול, כאב ועוגמת נפש. בדרך הטבע ובאופן פשוט, כל הורה

  שלמה המלך אומר: "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" [קהלת ז ה]. יש המסבירים את דברי שלמה בדרך זו: טוב לשמוע גערה מחכם כזה שהוא

שני פסוקים מהותיים מקדימים את פרשת הברכות: "ויְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת

  בפרשה זו רבקה נושאת ברחמה תאומים שעוד לפני שנולדו נלחמים ביניהם, "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד יצחק". כפילות זו, לשם מה באה? בעקבות חז"ל, מביא כבר רש"י את המדרש שלפיו ליצני הדור היו אומרים

  הפרשה פותחת ב"ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" (בראשית, כ"ה י"ט). המילה 'תולדות' משמעותה המשכיות. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופסים

  אחרי כל הסכסוכים של יצחק עם אנשי גרר, הם שולחים אליו, להפתעתו, משלחת. כשהוא שואל אותם מדוע נזכרו בו פתאום, הם אומרים: "וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ

  חז"ל לימדו ששלושת האבות תיקנו את שלוש תפילות היום-יום (ברכות כו:), אולם יצחק הוא אב התפילה המובהק. תפילת השחר המיוחסת לאברהם רק רמוזה במילים: