כל המאמרים במדור כי תשא

"בשעה שעשו ישראל אותו מעשה (חטא העגל) כתחילה הלכו ישראל אצל חור, אמרו לו: "קום עשה לנו אלהים". כיון שלא שמע להם עמדו עליו והרגוהו

בזכות קשיות העורף של ישראל תישמר הזהות היהודית במהלך כל הדורות כאשר נודע למשה, עוד בהיותו על ההר, על מעשה העגל, אומר לו הקב"ה: "רָאִיתִי

גם אחרי משבר גדול ניתן לחדש את הברית. התורה מבטאת בצורה משמעותית את הדבר, בכך שבסוף הפרשה שלנו היא שבה אל ספר הברית שאנו מכירים

האם שבירת הלוחות על-ידי משה הייתה פעולה נכונה ומתבקשת או שעדיף היה לו נמנע מלשבור אותם, ובמקום זאת היה מניחם בצד למשמרת עד שבני ישראל

יום אחד בשבוע, כל נשמה בדרכה, זקוקה למען קיומה ובריאותה 'לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת' אם יש מילה שראויה לעיון, להתבוננות, להתמודדות, לחשיבה ולבחינה אישית אמיתית ומחודשת,

דבר נוסף לומדים מבצלאל: ש"אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור, שנאמר: 'ויאמר משה: ראו קרא ה' בשם בצלאל'. וכך דרשו חז"ל:

פרשתנו עוסקת רובה ככולה בעניין חטא העגל. למרות הנטיה לתלות את החטא בעם ישראל צריכים אנו לדעת שהערב רב אותו הוציא משה ממצרים יחד עם

"ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים