כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

סיפור המפגש בין יוסף ואחיו והצגתם בפני השליט הזר, פרעה מלך מצרים, עשוי לשמש אבטיפוס לקושי הגדול שבפניו ניצבו וניצבים יהודים, במשך דורות רבים, בהיותם

מעשה דינה בשכם זכה להרבה פירושים, בעיקר לעניין הענישה הקולקטיבית שבסופו והשלכותיה לימינו. אכן, גם ראשיתו של המעשה דורשת שימת לב, ובמדרשי חז"ל כמו גם

אחת התכונות הבולטות שמהן יכול להתרשם על נקלה כל מי שמעיין בתורה הוא "חופש המידע". בניגוד לטקסטים בני ימינו, שלא אחת מגלים טפח אך מכסים

כהרבה מפרקי ספר בראשית, גם פרשת חיי שרה חושפת, ובעוצמה רבה, פרקים משמעותיים במעשי אבות האומה. אברהם אבינו מביא לקבורת עולמים את שרה אמנו, עמה

פרשת וירא מזמנת לנו כמה פרשיות רבות עצמה, שכל אחת מהן מקפלת בתוכה עולם מלא, שאינו נטול שאלות ותמיהות: הריסתה של סדום, מעשה בנות לוט,

פרשתנו הולכת-סובבת סביב ה"לך לך". שתי דמויות מרכזיות בה "הולכות" כל העת. אברהם אבינו הולך מבית אביו ומארץ מולדתו בצו הקב"ה אל ארץ לא נודעת.

פרשת ניצבים נקראת דרך כלל בשבת הסמוכה לראש השנה, ולא בכדי. ראשיתה מבטאת אחד מתכניו המרכזיים של היום, שבו "כל העולם" עובר לפני הקדוש ברוך

במוקד פרשת השבוע מצויה ברית הנכרתת בין ישראל ובין ריבונו של עולם. ההבחנה בין ברית להסכם ממוקדת בשאלת המחויבות. הסכם מקוים כל עוד טוב הוא

מצוות הביכורים שמופיעה בראש הפרשה פותחת בהצהרה רבתי: "והיה כי תבוא אל הארץ"… והלכת אל המקום". יש בה תיאור אקטיבי, של אדם העובד את אדמתו,

המסכת הגדולה של מצוות התורה מורכבת מרבבות פרטים ופרטי פרטים. אך מעל כולם חופפים אותם "כללים גדולים" שמאצילים מרוחם ותוכנם על הפרטים השונים. כלל גדול