כל המאמרים במדור מועדים

הרב משה פינצ'וק, ראש תכנית בית המדרש, המכללה האקדמית נתניה אין מקור בתלמוד למנהגי האבילות בספירת העומר. אך מנהגים אלו מוזכרים כבר לקראת סוף תקופת

מועצת הרבנות הראשית לישראל תיקנה שביום העצמאות יש לקרוא את דברי הנביא ישעיהו, המבשר על הגאולה האחרונה והשלימה. בין השאר, כנקוב בכותרת רשימה זו, משרטט

רו"ח אילן גיפמן, מנכ"ל אספן גרופ בע"מ בשבת זו, שנקראת "שבת הגדול", יש מקום להעמיק במשמעות חג הפסח ובמשמעותה של יציאת מצרים. בהגדה של פסח

"כגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". רבות נכתב אודות זהות ארבעת הבנים, אולם במאמר זה אבקש

במבט ראשון, הפיוט "דיינו" נראה כסקירה שטחית ועממית של יציאת מצרים, מעין רשימה לקונית של הנסים והנפלאות שעשה הקב"ה עמנו ותו לא. אכן, בנוסח ההגדה

מנהגי משכבר הימים להתכונן לחג הפסח באמצעות חיבור חדש, הגדה חדשה, התרעננות והתחדשות שמאפיינים אתה אור המיוחד של השנה, שמגיע עם פרוס החג הגדול. ב"ה

אם תרצו, הרי זו ההגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים כולו, שעשויים לשמש כר נרחב ל"סדרת חינוך", וללמדנו כיצד להעביר מסרים מורכבים, בשאלות יסוד כגון

הרב מתן גלידאי מצוַות ספירת העומר שייכת לכאורה למשפחת המצוות המתקיימות באמצעות דיבור, כמו תפילה, קריאת שמע, ברכת המזון, קידוש, הלל וכד'. ברם, מדברי האחרונים

ספרות יפה וענפה על ענייני יום העצמאות הולכת ויוצאת לאור בשנים האחרונות. חלקים גדולים של ספרות זו יונקים מבית מדרשו של הראי"ה קוק ותלמידיו, ומטבע

ערב יום העצמאות הבא עלינו לטובה, אבקש להביא מזמרת הארץ. ארצנו היפה מתוארת באופן שובה לב בפתחו של חומש דברים: " כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ