בעקבות טענתי ברשימות הקודמות לקיום רצף דתי בתוך האורתודוקסיה, רבים העלו בפני חשש לפריצת גבולותיה של האורתודוקסיה. הרי תהיה פה אנרכיה גדולה אם כל אדם
הרב ארלה הראל ראש ישיבת 'לב חדש' שילה חז"ל לימדונו ש'אין דורשין בעריות בשלשה', לימוד עניינים שהצנעה יפה להם, ראוי לו שייעשה באינטימיות. דבר זה
טור אישי לפרשת אמור "מעשה באשה אחת, שהביאה קומץ של סולת, והיה כהן מבזה עליה, ואומר: כמה הן מקריבות! מה בזה לאכול? מה בזה להקריב?
הפולמוס על אופייה הציבורי של השבת בישראל מחייב, כמו בכל דיון הראוי לשמו, עשיית סדר לוגי בנושאים העומדים על הפרק, כיוון שלעתים מזומנות נשמעות בו
בשנה האחרונה הפציעו למרחב הציבורי פרשות הקשורות לאינטגרציה של עדות המזרח ויוצאי אתיופיה בחינוך הדתי. בנוסף בימים אלו מתנהל ויכוח ציבורי בעקבות מאמרו של פרופסור
אני זוכר את התמונה בבהירות. שמיני עצרת, שמחת תורה. עוד בוקר קסום בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק בית שאן. המילים של לאה גולדברג, " הירוק היום
הדי השבוע היהודי והישראלי המטלטל והטעון שבין יום השואה ליום הזיכרון והעצמאות עדיין מהדהדים בחלל הישראלי , ומצריכים עיון ולימוד מעמיקים. אין לך שבוע במהלך
באיזו מדיניות כלכלית דוגלת תורת ישראל? האם היא סוציאליסטית או תומכת בשוק החופשי? והאם יש בכלל מדיניות כלכלית על-פי התורה? פרשת "בהר" הביאה לא מעט
בציבור האימוני, ולא רק בדור הצעיר אלא גם בציבור המבוגר שלו, מתנהלים מפעם לפעם דיונים וויכוחים איך להתייחס אל המדינה ומוסדותיה, במיוחד אחרי שמוסדות השלטון
אחת לכמה שנים, ובעיקר כאשר ישנה האטה במשק, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי "כחול לבן" כחלק מרצונה של הממשלה להגביר את הפעילות הכלכלית המקומית.
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
