כל הפוסטים בנהוראי

נהוראי בהקשר לקרבן העולה, הפותח את ספר הקרבנות, מדגישה התורה את הרצון: 'אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ

פרשת המועדות במוקד פרשתנו. במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים: 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר

שלוש פעמים בתחילת הפרשה מודגשת התמידיות של האש על גבי המזבח: '…זאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ

הסידור הפנימי של הפסוקים בתחילת הפרשה תמוה וכך נאמר ויקרא יב (ב – ד): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה

שלוש פעמים בתחילת הפרשה מודגשת התמידיות של האש על גבי המזבח צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה

פרשת 'נגעי בתים' מתהדרת בפתיחה חגיגית וססגונית: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר