כל המאמרים במדור פסח

המיזוג בין יו"ט של פסח ושבת מפנה את תשומת הלב לקשרים ולקווי הדמיון שביניהם, ובה בעת גם להבחנה חשובה. הדמיון מתבטא בכך שגם שבת וגם

סיפור יציאת מצרים הוא אחת מהמצוות של ליל הסדר. תוכנו כולל את תיאור הנסים הגדולים שנעשו לנו בעת יציאתנו ממצרים. מרגע שמשה נקרא לדגל כדי

במוקד ליל הסדר עומדת חובת ה"הגדה". אכן, בליל הסדר מונים לא פחות מחמישה עשר סימנים ("קדש ורחץ"), אך מבחינה פרופורציונלית, ה"הגדה" – הדיבור והסיפור, אמירת

חג הפסח מתייחד משאר המועדים, בכך שהוא החג היחיד שכל מצוותיו קשורות לפה, הן בדיבור שמצווים אנו לספר ביציאת מצרים והן באכילה שזהו הזמן היחיד

במרחב שבין אדם לרעהו המתנהל בעולם הממשי – ערכם של אנשי הטל מתעלה והולך גם בקשת ״מוריד הטל״ ‏נאמרת בברכת גבורות: ״אתה גיבור לעולם ה׳״.

מצות המצה ואיסור החמץ מסמלים את שליטתו ואי שליטתו של האדם על יצריו כבר אמרו חז"ל: "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" (זהר, במדבר

הפער הקיים בין מעמדו ההלכתי של הגר עד סיום הליך הגיור, לבין מצבו הזהותי והנפשי מעורר שאלות רבות בחיי הגר והקהילה מעשה שהיה בערב פסח

במקום שיש אי סדר- הנשמה לא יכולה להתקיים ולפעול במלוא כוחה ועוצמתה סדר הוא מצב בו כל דבר נמצא במקומו הראוי לו, באיזון הנכון, במינון

במסורת ישראל נתקבע שמו של חג הפסח, בין שאר שמותיו, כ"חג החירות". ביטוי לדבר יש גם בסדר התפילה, שבה מוגדר החג ב"קידוש" וב"קדושת היום" שבתפילת

כרב קהילה אני מקבל מדי פעם בקשות והזמנות ל"וורטים". חברי קהילה שמתקשרים ומבקשים רעיון תורני קצר כדי לשלבו בדברים שהם אמורים לשאת בהתכנסות משפחתית, באירוע