כל הפוסטים בהרב יובל שרלו

ארץ ישראל היא ארץ מאתגרת. זו אינה בשורה חדשה, וגם לא תוצאה רק של השנים האחרונות. היא תמיד הייתה כזו.

עם שלושת שבועות הפורענות שסיימנו כעת, היה אפשר להזדהות השנה באופן מיוחד. בקהילות רבות נוספה קינה מיוחדת על אירועי השנה

"וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים

אין טעם של ממש להבטיח הבטחות או לתת התחייבויות כאשר יודעים מראש שלא ניתן לקיים אותן, או שאין בכוונת המבטיח

צריך להיזהר מלהתרגל לחיות בעולם שבו מצוות התורה הופכות להיתר – בהיתר. סיפור מופלא בנושא זה נמצא בחז"ל, באתיקה של

"עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ; עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל

  בתחילת המלחמה התעוררה מחדש סוגיית החיילים הנשואים היוצאים למלחמה, ומבקשים למצוא דרך שאם חס ושלום יקרה להם דבר מה,

המצוות בספר במדבר מחייבות דיון על מיקומן. ספר במדבר ביסודו הוא תיאור תולדות עם ישראל במדבר, ובשל כך רוב פרקיו

אחדות היא יסוד חיוני מאין כמוהו במציאות שאנו נתונים בה כעת. היא חיונית גם כערך הנוגע למציאות הממשית, וגם כיסוד

גם בשנה הקשה הזו, כמו בכל שנה, ואין זה משנה מה אירע בה – הטבע חי את חייו. בעת המלחמה