כל המאמרים במדור כי תבוא

אחד הקטעים הבולטים בפרשת הביכורים הוא "וידוי הביכורים", שמהווה מעין תפילת הודאה ושבח על כך שזכה אדם להביא ביכורי פירותיו לבית המקדש. דווקא בשעת שמחתו

בפרשתנו, אגב תיאור וידוי המעשרות, אנו שומעים נוסח מיוחד של תפילה לבורא עולם (דברים כו,טו): "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל

אחת הסכנות הגדולות שיש בעיסוק בסוגיות העומדות על סדר היום, היא התחושה העמוקה כי אם מדברים על נושא מסוים – יצאנו ידי חובה, שהרי עסקנו

הירושלמי במסכת תענית, דן במשנה (תענית ד א), העוסקת בתחילת תעניות הגשמים של 'היחידים': "הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין…", ובשאלה

הבאת הביכורים למקדש מלווה במצווה נוספת ב'מקרא ביכורים': "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ

סתירה מצויה בפסוקי הפרשה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה… אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם..ֹ. הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים, הָהֵם. וְלֹא-נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם

התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת ה' אֱ-לֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל":(דברים כח, מז). מדהים! נדמה כי היהדות חיה