ט"ו בשבט וריבונות
הסיפור הציוני שהתחדש בעת המודרנית- הנטיעות- הוא ההגשמה והביטוי הערכי-לאומי של זיקת האדם למקומו בט"ו בשבט תש"ט התקיימה בבניין הסוכנות
הסיפור הציוני שהתחדש בעת המודרנית- הנטיעות- הוא ההגשמה והביטוי הערכי-לאומי של זיקת האדם למקומו בט"ו בשבט תש"ט התקיימה בבניין הסוכנות
מגדיר הצמחים: מבלי ששמתם לב, המקרא משופע בצמחים (הכל יחסי) והם לא נמצאים שם במקרה. לכבוד ט"ו בשבט בדקנו –
אם נחפש בקונקורדנצייה לתנ"ך את המילה פְּרִי, ניווכח כי היא מופיעה בו יותר ממאה פעמים – וכולן בלשון יחיד. כפי
ד"ר מאיר נזרי חוקר שירה וקהילה ראש השנה לאילנות לט"ו בשבט כיום ייחודי אין זכר במקרא, אבל יש לו זכר
חודש שבט נתפס בידי חז"ל, בהתאם למסורת קדומה, כחודש הרה גורל להתפתחות האילנות. משכך, נודע לו גם מעמד הלכתי ייחודי.
הרב חגי לונדין ר"מ בישיבת ההסדר חיפה סביב טו' בשבט התגבש צביון חגיגי במהלך הדורות. זאת, על אף שעיקר משמעות
באופן מסורתי נקראת פרשת בשלח, שבת שירה, בסמיכות לט"ו בשבט. הסיבות לכך הן בעיקר ארבע הפרשיות הקרבות ובאות. אולם, כמו
ההתלכדות של שבת שירה וט"ו בשבט היא אחד ההישגים הלא-מכוונים היפים ביותר של לוח השנה העברי. השבת, שמכונה בפי כל
בין ארבעת ראשי השנים שנקבעו במורשת ישראל, ודומה שתופעה יחידה היא בעולם, קובעת המשנה במסכת ראש השנה את יום ט"ו
הרב משה פינצ'וק, ראש המרכז למורשת ישראל, המכללה האקדמית נתניה במקורותינו הקדומים, המשנה, התוספתא והתלמודים, ט"ו בשבט לא מוכר כחג.
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן