כל הפוסטים בהרב יעקב הלוי פילבר

הרעיון המרכזי של פרשתנו הוא שהאדם אינו ריבון על רכושו ואדמתו, אלא "לה' הארץ ומלואה", ועל האדם להתנהג בארצו של הקב"ה לפי

האחריות האישית של האדם קיימת רק מפני היות לאדם בחירה חופשית, כמו שכתב הרמב"ם (הל' תשובה פרק ה הל' ג):

לצערנו, תודעת שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל נחלשה מאד לאחרונה בחוגים שונים בחברה הישראלית בבואו להיפרד מעם ישראל פורס

יש ניסיון של כוחות עולמיים המתנגדים לישראל, בדמות אויבים או ידידים ושל אחינו החיים אתנו, לנשל את ישראל מלב הארץ

אנו זועפים על ה' ושוכחים שהכל בא עלינו מפני שהסכמנו להביא אל ביתנו אלפי מרצחים צמאי דם יהודי ואפשרנו להם

אמנם האדם עמל רבות עד שזכה בפרי יגיעו, אבל לא היה זוכה לכל מה שיש לו ללא מתנת שמים יש

על פי רוב אין התורה אוסרת אלא את מעשה האיסור עצמו בלבד, ואילו את ההרחקה מן העבירה, את עשיית הסייג

המשטר המועדף בישראל הוא משטר שהעם מסכים לו, ובלבד שהמנהיג יהיה נאמן לייעודיו האמיתיים של עם ישראל במסכת סנהדרין [קב ב] מספרת

האם אכן ביכולתו של האדם להשפיע לטוב או לרע גם על העולמות שהם מעבר להישג ידו של האדם? שאלה עתיקת

ואולי רמז רומזת לנו התורה ש"בית טוב" כשלעצמו אינו עדיין ערובה בטוחה לעתיד האמונה כבר בכניסתו הראשונה לארץ כשאמר הקב"ה