כל הפוסטים של הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי (עו"ד, ראשת בתי המדרש, המכללה האקדמית הרצוג)

ומן הידוע כי כל הפרשיות שבתורה כמו שהן מסודרות וסמוכות זו לזו יש טעם גדול לסמיכתן כי לא לחנם נסמכו,

הפרשה מספקת לנו הצצה נדירה אל הפער שבין תחושת האדם ביחס לעצמו, אישיותו וניקיון כפיו לבין נקודת המבט האלוקית האובייקטיבית,

שוויונאי הדוגל בשוויון מטאפיזי, יוצא מן ההנחה שכל בני האדם שווים. אבל שואל: שווים במה? מהי האנושיות? מהי אותה תכונה

הרגע שבו רואה יוסף את בנימין, הוא הרגע ששובר את לבו וגורם לו להתוודע, סוף סוף, אל אחיו. מפגש זה

תיאור הליכתו של יוסף לקראת אחיו נראה מפורט וארכני כמגלה טפח ומסתיר טפחיים: " וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת

פרשת היאבקותו של יעקב באישון לילה עם איש זר היא סתומה וחסרת פשר. יעקב שב לארצו ולמשפחתו לאחר עשרים שנות

כמו במציאות, כך גם בתורה ישנן עסקאות והסכמים שונים בין אנשים. העסקתו של יעקב היא אחת מהן. במהלך ההסכם שהולך

פרידת לוט ואברהם מתרחשת על רקע מעורפל מעט. בפסוקים נאמר "ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה רכושם רב".

בשנות ה-80 המוקדמות נתקל הנוירו-פסיכולוג אנטוניו דמאסיו בפציינט ייחודי, שאותו כינה מאוחר יותר בכתביו "הפציינט אליוט". אליוט היה אמריקאי, טיפוס

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי". תגובתה של רבקה למצבה נראית קצת לא מידתית. גם אם קשה