כל הפוסטים של ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

פרשתנו רוויה באכילה. תחילתה באש אוכלת, שהביאה למות בני אהרון, המשכה באכילת החטאת ע"י הכוהנים וסופה בתיאור מאכלות מותרים ואסורים

פרשת השבוע מציבה בפנינו וודאוּת: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה… וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה… זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" (ויקרא, ו'). המילה "תורה" משמעה חוק,

לראשונה נחשפתי לקרביו של בע"ח, כשצפיתי בשחיטת כבש במסגרת הילולה. כתוצאה מכך, התנזרתי כחודשיים מאכילת בשר. הפעם השנייה התרחשה במחנה

קריאת תיאור הקמת המשכן ותרומת חומרי הגלם להכנת כליו, הזכירה לי במידה רבה, את ייסוד משכנו של זוג צעיר ותהליך

"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"

בפרשתנו נזכר השֶמֶן בהקשרים שונים: שמן להעלות נר תמיד, שמן המשחה, סולת בלולה בשמן ועוד… מהו שֶמֶן ומה מקומו בעבודת

"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה… כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ" (שמות, כ"ה,

"וַיַּעֲמֹד הָעָם, מֵרָחֹק; וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹקים" (שמות כ', י"ח). קסום בעיני הפסוק הזה, המעיד על נוכחותו הנסתרת של

"עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי…”  (ריה"ל) בפרשות הקודמות תבעו משה ואהרון את שחרורם של