כל הפוסטים של ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

הנה אנו עומדים בשנת הארבעים במדבר. שנת סיום המסע הרגלי עבור העם ושנת סיום מסע חייהם של שלושת מנהיגיו. בפרשתנו

" וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… ותַּעֲמֹדְנָה…" (במדבר כ"ז, א'). חמש בנות אמיצות היו לצלפחד שהתמודדו נכוחה עם צל-(ה)פחד: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ

"…וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן…" (במדבר כ"ב, כ"ח) רבים מאתנו נוטים להתרשם מן הנס של הענקת כושר הדיבור לאתון. אבקש

לפני שבוע וחצי חגגנו את יום העצמאות ובעוד שבוע וחצי נחגוג את יום ירושלים, ובתווך שבין המדינה לירושלים, נקרא את

הפטרת הפרשה, מקורה בספר מיכה. מיכה היה נביא בימי יותם, אחז, וחזקיהו, וניבא כ 32 שנה על יהודה ושומרון. הוא

מה רוצה הקב"ה מבלעם? בתחילה, אסר עליו ללכת עם שרי מואב: "… וַיֹּאמֶר ה' אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם…" (במדבר כ"ב,

"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד…" (דברים ט"ז, י"ט). תובע הקב"ה כי היכרותו של שופט עם נתבע,

ספר דברים. בפני העם מוצבת ציפייה: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה…" (דברים, ט"ז, כ'). פעמיים נזכרת המילה "צדק" בפסוק לעיל. פרשנים מתחבטים על שום מה, ומייחסים

פרשת השבוע שלנו עמוסה בפסוקים מוּכרים ומלאי פאתוס. אחד מהם, מעורר אצלי זה זמן רב הרהורים ותובנות: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה'