כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

משהו לא טוב קרה לתפילה לאורך הדורות. כשחכמי יבנה ניסחו את תפילת הקבע, הם היו מודעים למחיר של הזמנים הקבועים

בניגוד לנצרות ולאסלאם, היהדות איננה שואפת להפוך את העולם ליהודי. לא רק שאין לה כל עניין לכפות עצמה על אומות

מהי המשמעות של בחירת ישראל בעידן שבו ערך השוויון הוא כה מרכזי? האם אין במושג ה"בחירה" סתירה לעולם הערכי המודרני

"לא נולדו הגויים רק בשביל לשמש אותנו, לשרת אותנו. אם לא, אין להם מקום בעולם", צוטט הרב עובדיה יוסף באחד

את הרשימה בנושא מכנסיים לנשים אני מתקשה לכתוב. לא מפני שאין לי דעה בנושא, או מקורות בעניין, אלא בגלל שיש

טענו, כי ההלכה אינה סותרת אסתטיקה גברית, ובעניין הזה שומרי ההלכה צריכים ללכת בעקבות הנהוג בעולם המודרני. מה כלול באסתטיקה

בעבר הרחוק, אסתטיקה העסיקה בעיקר נשים. גברים, לעומת זאת, התהדרו בכוח ובעוצמה. כך עולה ממגוון מקורות, המתעדים קישוטים שנשים היו

חכמים למדו מלשון התורה שגילוח הזקן אסור רק במידה ויש בו השחתה, כבנעשה בתער, אבל אם התגלח במספריים או במלקט

תמיד התקשיתי לכוון בתפילה ב'ברכת המינים'. הקושי שלי נבע בראש ובראשונה מהלשון החריפה שלה. הברכה הזאת היא בעלת אופי מיליטנטי

ההתעוררות הציונית לשיבת עם ישראל לארצו, חוללה מהפכות בתחומים רבים בעם ישראל – בחקלאות, בביטחון, במשפט, בכלכלה ובמשטר. לאחר שנים