כל הפוסטים של הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)

אחת הטענות היותר שטותיות שנשמעות כנגד המאמינים היא, שאנשים מאמינים בדת מסיבות פסיכולוגיות, כדי לנחם את עצמם. קשה להתמודד מול

השקפת העולם החילונית העכשווית, מעבר להיותה שגויה, מתאפיינת בדלותם של שני התחומים המרכזיים של הקיום: מוסר ואונטולוגיה (- תורת היש).

מהו הרוע? אנשים נוטים לחשוב שרוע הוא פשוט משהו שאנשים עושים. לפעמים אנשים עושים דברים רעים, וזהו. אבל התבוננות מעמיקה

בכמה מקומות נראה שהתורה מקפידה לא רק על כבודם של בני אדם, אלא גם על זה של עצמים דוממים. כל

קשר מעניין נמצא בין הפרשה לאירועי השבוע: בפורים חגגנו ולבשנו מסכות (חלקנו לפחות), ואילו בסוף הפרשה מסופר על המסווה שהניח

אמונה היא במידה רבה כמו זוגיות. לא לחינם משווה התנ"ך את הקשר בין ה' לעם ישראל לקשר בין איש לאשתו.

אפשר להסתכל על אלוקים, ולראות בו את מקור ההוויה, הטוב המוחלט, הקדוש והנשגב מעבר לכל תפיסה – ואפשר לראות אותו

ספק אם אי פעם הלכו אנשים רבים כל כך בעקבות מורה דרך כושל כל כך, כמו שקורה היום ביחס לאהבה

"והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו". התורה היא בראש ובראשונה ספר חוקים. המצוות הן חוקי האלוקים, וכך הן נקראות פעמים

מעניין לראות, שהניסים המכוננים העיקריים של עם ישראל התרחשו בשני מקומות: בים ובמדבר. קריעת ים סוף וטביעת המצרים נעשו כמובן