כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

פרשתנו מזהירה את הדיינים מרפיון וחולשה בעת שיושבים על הדין: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא-לֹהִים". החזקוני מסביר, שיש

פרשתנו פותחת בהכרזתו של משה לישראל – "אתם נצבים היום". ומסביר רש"י: "מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם

רגע לפני הכניסה לארץ מבקש משה להעביר מסר לעם: "… הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹקיךָ". רש"י

פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות, בפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו.

כשגדלנו כילדים בתל-אביב, חוף הים היה מקום הבילוי המרכזי. המצילים ידעו שבחוף הנפרד שוחה קהל שומר מצוות ובכל הזדמנות, כשחששו

בתחילת נאומו מפרט משה את התכונות הנדרשות משופטים: 'לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי

אחד הפיוטים המרגשים ביותר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה באה לידי ביטוי אפסיותו של האדם

מדי שנה קוראים את פרשת 'כי תבוא' לפני ראש השנה. מובא במגילה (לא ע"ב): 'תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: