על הקשר שבין זיווגים לקריעת ים סוף
בחור שרצה להתחתן עם אחותה של אשת אחיו, שאל את הרב עובדיה יוסף, האם מותר לעשות זאת, נוכח צוואתו של
בחור שרצה להתחתן עם אחותה של אשת אחיו, שאל את הרב עובדיה יוסף, האם מותר לעשות זאת, נוכח צוואתו של
המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא קידוש החדש. אמנם עוד לפני כן נצטוו האבות במצוות כגון: גיד הנשה ומצוות מילה,
הליכתם המשותפת של משה ואהרן לשליחות מתוארת פעמיים בשני פסוקים סמוכים. בפסוק הראשון נאמר: 'הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה'
בספר בראשית עוסקים, בין השאר, במשבר עולמי של יחסים אנטי מוסריים, בין אנשים – גזל, גילוי עריות שמובילים לידי שחיתות
רוח גדולה של נדיבות שרתה בקרב העם בעת הקמת המשכן. וכך מתארים הכתובים: 'וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת
הלוחות הראשונים ניתנו כשהם כתובים באצבע אלוקים: 'וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן
אחת היצירות המיוחדות שהיו במשכן ובמקדש הן הכרובים. וכך נאמר: 'וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת:
בילדותנו הייתה מספרת לנו הגננת, שרק המצרים הוכו בעשר מכות. היהודים ששהו בארץ גושן לא נפגעו. וכך מפורש במשנה אבות
בפרשיות ויקהל פקודי המתארות את בניית המשכן, יש חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה תצוה. כידוע, אין התורה חוזרת על פסוקים
שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים.