כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

תודה מיוחדת מגיעה ליתרו, על כך שלימד אותנו להגיד תודה. בעיצומו של המפגש המרגש, שבין יתרו למשה אנו עדים לאמירת

'וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים' (שמות י ,כב) ומביא רש"י את

בפרשיות ויקהל פקודי יש חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה תצוה. נבחן את אחת ממגמותיה של הכפילות בפרשיות אלו. בתיאור מעשה

מספר פרשנים התייחסו לכך ששמו של משה נעדר מפרשתנו. הגאון מוילנא (פנינים משולחן הגר"א עמ' קכט ובחומש הגר"א על אתר)

בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים שהיו במשכן. כלים אלו היו עשויים מעץ ומזהב. אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה.

פרשת משפטים מלאה במצוות הקשורות להלכות נזיקין וממונות. אולם בשלהי הפרשה כמה מצוות, הקשורות לחברה ולקהילה. לאחר שהתורה מפרטת כללים

בחור שרצה להתחתן עם אחותה של אשת אחיו, שאל את הרב עובדיה יוסף, האם מותר לעשות זאת, נוכח צוואתו של

המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא קידוש החדש. אמנם עוד לפני כן נצטוו האבות במצוות כגון: גיד הנשה ומצוות מילה,

הליכתם המשותפת של משה ואהרן לשליחות מתוארת פעמיים בשני פסוקים סמוכים. בפסוק הראשון נאמר: 'הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה'