הנלך במורשת בית חשמונאי?
מדי שנה בשנה, עם פרוס ימי החנוכה, צף ועולה המתח בין החג שהפך ברבות השנים לסמל לאומי של גבורה וחירות,
מדי שנה בשנה, עם פרוס ימי החנוכה, צף ועולה המתח בין החג שהפך ברבות השנים לסמל לאומי של גבורה וחירות,
פרשתנו מתארת מציאות קשה מאוד של מאבקים בין אחים, בתוך ביתו של יעקב אבינו. רבות נכתב על היחסים המתוחים הללו,
אחת הפרשיות הקשות ביותר בחייו של יעקב היא סיפור שכם ודינה, בו מהולים כאחד רגשות עזים של עלבון, כעס, עצב
בפרשתנו חוזר הקב"ה על ברכת הזרע ככוכבי השמים ליצחק אבינו (כו, ד), אחר שכבר בירך את אברהם בברכה דומה: "כה
הביטוי 'בשם ה' א-ל עולם' (בראשית כא,לג) משקף את פועלו של אברהם אבינו בצורה הברורה ביותר. משימת חייו של אבינו
אחת הדמויות העלומות ביותר בתורה מופיעה בפרשתנו, כמברכת את אברהם אבינו, ומקבלת ממנו מעשר כהונה – דמותו של מלכי צדק.
בפרשת ויחי מברך יעקב אבינו ע"ה את בניו בטרם מותו, ומבקש לציידם בכלים להתמודדות עם אתגרי העתיד. בתוך הברכה טומן
בפרשתנו אנו עדים למחלוקת פרשנית בשאלת גבולות הביטחון של העם היהודי. לא, אין הכוונה לגבולות מסומנים על מפה, כי אם
בפרשתנו נתקל יעקב אבינו ע"ה בדמות מלאכית, המזמנת אותו למאבק עיקש וארוך. על פשרו של מאבק זה עמדו כבר חז"ל,
כאשר יעקב אבינו מקיץ משנתו בתום חלומו המסעיר, בו הוא חוזה בסולם א-להים מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, הוא מתאר