כל הפוסטים של אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])

הכרת הטוב אני לא אוהב את העליהום הישראלי התקשורתי והציבורי ואת השמחה לאיד לנפילתם של הטייקונים. לפעמים יש בישראליות איזו

"לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואימו" [זלדה]. עניין השמות תופס מקום של כבוד בסיומו של

מדרשי כנסת אני מקוה שאני לא טועה, ושמה שיקרה בין כתיבת שורות אלו עד הדפסתם לא יפריך את טענותיי- אבל

אוהבים הניגוד בין הנוף המדהים והפסטוראלי של ההרים והעמקים הסובבים את בית שמש, לבין גודל הטרגדיות והמשברים שנגלו לנגד עיני,

תנו לכוחות הביטחון לנצח המשפט המרכזי בשיר הנושא לסרט המיתולוגי של הגששים 'גבעת חלפון אינה עונה', הוא 'תן את הכבוד

פול ווליום משנכנס אדר- אל תחפשו את השמחה במקום בו יש הרבה סאונד, אפקטים ורעש. אל תחפשו את השמחה בגורמים

יש מילה אחת שלעניות דעתי מבטאת את דעת כמעט כל אשר נשמה ערכית, יהודית, ישראלית וציונית פשוטה באפו, בלי שום

כאזרח מן הישוב, אתה רוצה לחשוב ולהאמין שאתה נמצא בידיים בטוחות. אתה רוצה להאמין כי בחדרי החדרים, ברגעים של הכרעות

עוצמת גלי האהבה, החום, האבל והפירגון שהתפרצו ועלו מכל עבר ומכל רחבי ישראל ושדרות הציבור עם היוודע דבר פטירתו של

אחת התכונות המאוסות עליי ביותר היא הזלזול. זלזול באדם, בכבודו, באישיותו, בכישרונותיו, באינטליגנציה שלו, בפועלו, ובכלל במה שהוא. מכיוון שהנחת