כל הפוסטים של אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])

את הסיטואציה הבאה שמתארת התורה בפרשת "משפטים", "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף", חותמת התורה, לאחר הטלת האחריות

שתי שמיעות (האזנות) יש בפרשה. שתיהן מרתקות, משלימות זו את זו ומעידות על אופיו של השומע. השמיעה הראשונה היא של

יש תלונות שמקורן הוא רצון לשפר, להיטיב ולתקן. אלו תלונות שבאות להצביע על תקלה, משגה או על דברים שלא ראויים

בפרשת השבוע 'בא', לקראת סיום עשר המכות, ניתקל שוב ושוב במילים הללו: "…כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה …בְּחֹזֶק יָד

מבט-על על סוגי מנהיגות בהיסטוריה האנושית המוכרת לנו, יגלה שבמשך אלפי השנים האחרונות העולם היה מלא במנהיגים שהמיטו אסון על

בדתות ובמיתולוגיות השונות הפך הפניקס, הוא עוף החול המפורסם, לסמל למשהו שחוזר וצומח שוב ושוב גם לאחר נפילות ומצבים קשים,

חייו של יעקב אבינו היו מלאי משברים. עוד בהיותו ברחם אמו, נאלץ להתמודד ולהיאבק מול אחיו עשיו, ומאז ועד יומו

בשיאה של הדרמה המשפחתית רבת השנים והמכאובים העוברת על משפחת יעקב ובניו, כאשר יהודה ניגש אל יוסף ולוקח ערבות על

בשיאה של הדרמה המתרחשת במשפחת יעקב, יוסף והאחים, כאשר בעקבות הרעב יורדים האחים מצרימה, מאשים אותם יוסף בריגול. תגובת האחים

המשפט המכונן הזה אותו אומר יוסף לפני קרוב ל 4000 שנה, מהדהד בימים אלו של מלחמה ושל ערב חג החנוכה