כל הפוסטים של אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])

אחד מהמנהגים הקשורים למסורת ליל הסדר הוא להשאיר כיסא ריק ליד שולחן הסדר. באותה מידה שרואים מי הגיע ומי נמצא

הפסוק "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" הוא הסיבה לכך

חלק מתהליך ההתגבשות של העם היהודי במדבר, עת עושה הוא את ראשית צעדיו כעם, הוא תהליך בניית מערכות השלטון, מינוי

שני כוחות מרכזיים ומשמעותיים מניעים את האדם- כוח הנתינה וכוח הקהילה. מעבר לכל השיעורים והלקחים שלמדנו בשנה וחצי האחרונה מאז

474 לפני הספירה. מבחינה ריאלית, נראה שלא יכול להיות גרוע יותר. הגזירה נגזרה, והרצים כבר יצאו דחופים בדבר המלך. המצב

השבת שלפני פורים נקראת שבת 'זָכוֹר', בשל החיבור בין גזירותיו של המן, שהיה מזרע עמלק, לבין עמלק ההיסטורי, התוקף את

רכבת הרים מטלטלת מעבירה אותנו בשנה וחצי שחלפו מאבל לשמחה, מרגעי כאב וצער עמוק לרגעי נחמה ומעט אושר. המראות שנחשפנו

פרשת 'משפטים', הבאה לאחר פרשת 'יתרו' שבה ניתנו עשרת הדיברות, מתרגמת את עקרונות עשרת הדיברות לפסים מעשיים של הנהגות וערכי

לאחר מאות שנות עבדות, טלטלות ותלאות, ימים קשים ונסיונות מרים, זוכה סוף סוף העם היהודי הצעיר לצאת מעבדות לחירות, ולאחר

בימים אלו אנו חוזים בהתרגשות גדולה בצאתם לחירות של פדויי השבי, שסבלו מעינויים, מהשפלות ומהתעללויות פיזיות ונפשיות. גבורתם, תעצומות הנפש,