כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

אפשר להתייחס אל תהליכים ביולוגיים כאל תהליכים ביולוגיים בלבד. לא לתת להם שום משמעות, מלבד העובדות הפרקטיות – ובעיקר היגיינה

מהי חרות? אחת מביטויי החרות הגדולים ביותר היא העובדה שאנו משוחררים מכל תלות במשהו אחר. בראש ובראשונה במשעבד חיצוני, הכופה

שנים רבות לא נכנסנו לראש השנה בטלטלה כה עזה של המציאות, ובהטמעה עמוקה כי אכן "רבות מחשבות בלב איש ועצת

התורה אינה סלחנית לשפיכות דמים. היא מנהלת מאבק נגדו מתחילתה. כבר בפרשת נוח נאמר ״שופך דם האדם – באדם דמו

"אל תפנו אל האובות ואל הידעונים, אל תבקשו לטומאה בהם, אני ד' א-לוהיכם" – התשוקה האנושית לקבל מידע מעולמות עליונים

הלילה המופלא הזה, שבו אנחנו מתקשרים לשורשים העמוקים ביותר של היסודות שלנו. "שלח את עמי ויעבדוני" הייתה הדרישה מפרעה, והיא

הכניסה לעולם הקורבנות שבתחילת ספר ויקרא מפגישה אותנו עם אחת התנועות העמוקות ביותר של עבודת ד'. בד בבד עם "לטוב

מושגי הטומאה והטהרה שייכים לאותו תחום שרבינו סעדיה גאון זצ"ל הגדיר כמצוות השמעיות. לאמור: אין מקום לחפש בשכל האנושי את

הסיפור הראשון המופיע בתורה לאחר גירוש אדם הראשון מגן עדן הוא סיפור קונפליקט, שהוכרע בדרך היחידה שהייתה אפשרית באותו זמן