הכנסת אורחים כיום
"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה" – את היסוד הגדול הזה למדו חכמים מפתיחת פרשת השבוע שלנו. היא פותחת
כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
האכילה מעץ הדת
סיפור אכילת אדם וחוה מעץ הדעת הוא סיפור מופלא, שאין אנו יכולים לעמוד על טיבו באופן מלא. בשל העובדה שאנחנו
מאנינות לפעילות
הקהיית הלב מפני כאב היא סכנה עצמית גדולה. הקביעה שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אינה אומרת
הכתובה שעל הקיר
עונת החתונות, אמנם במגבלות הקורונה, נפתחת השבוע. יש מהזוגות המקדישים תשומת לב מיוחדת לעיצוב הכתובה ואח"כ תולים אותה בסלון ביתם.
זהירות – סכנה!
בשעה שאנו נתקלים באדם שרימה אותנו, באהוב שהכזיב, ברב שסרח, בנאמן שבגד – אנו מחשבים את דרכנו, ובוחרים בין שתי
סימן רע הוא למפלגה
"ולא יכלו דברו לשלום" – הוביל לרצון להרוג את יוסף, ולמכירתו למצרים. במקום בו לא מתרחש דיבור כן ואמיתי בין
מהמשפחה ללאום – שבת הארגון
גרעין קיומו של האדם הוא המשפחה. בגרעין הזה מתרחשות כל התנועות החברתיות האפשריות – בזעיר אנפין. אפילו בספר בראשית לבדו
כינוס השלוחים
התמונה הרוחנית המשמעותית ביותר שהייתה השבוע היא תמונה ה"שלוחים" ב 770, חב"ד. מעבר לכל האידיאולוגיות והמחלוקות, מעבר לכל המשיחיות וההיבדלות
בין גומלת חסדים לפראיירית
הארת פנים, ונכונות לעשות מעל ומעבר למען הלך זר שביקש "הגמיאיני נא מעט מים מכדך", הם בסיס נישואיהם של רבקה