כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

פרשת השבוע שלנו מזהירה מפני שני מצבים של סכנת שכחת א-לוהים. ישנו מצב אחד, בו המציאות כל קשה ומפחידה עד

ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה – תבנית גאולת ישראל מבוססת על עשיית צדק. אנו עצמנו עוברים עתה חוויה עמוקה של

"ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ד'" – זו הפעם הראשונה בה אנו מוצאים את סוגיית הפרדת

בשתי דרכים ניתן להשפיע על עולמו של השני ולמעשה גם על עולמו של האדם עצמו. דרך אחת היא דרך הכפייה,

התנגשות התרבויות מופיעה לעתים בדיון על התנגשות התרבויות. מעולמו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי לתרבות ולאומנות יש תפקיד עצום

פעמים רבות התבררה בדף זה סוגיית מידת הביטחון. מידה עליונה זו אינה יודעת לומר כי בוודאי יהיה טוב. אין אנו

דברי חז"ל על פרשת עגלה ערופה כי היכולת לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" אינה מובנת מאליה, צריכים להיות

חלק בלתי נפרד מסידור המחנה בישראל הוא התמודדות עם חריגים. נכון הדבר כי היסוד הוא לאומי כללי, ועל כן קראנו

אם בחוקותיי תלכו – שתהיו עמלים בתורה (רש"י בראש הפרשה). דבריו הנודעים של רש"י הזינו אין ספור דיונים בדבר מקורם