כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

פרשת אלדד ומידד במחנה היא מן הפרשיות המרתקות שבספר במדבר. שניהם קוראים, כביכול, תגר על "מונופול" הנבואה של משה, ומבקשים

חג השבועות היה מאז ומתמיד יום אהוד על רבים. אין הוא מלווה בחוויית האימה והיראה של ראש השנה ויום הכיפורים.

אחד מגילויי הרוח המופלאים בתורה הוא חיוניותה המתמדת. חכמים ראו בכך לא רק מציאות, אלא ציווי של ממש, כאשר הורו:

המטוטלת של פרשת בהעלותך נעה בין שני קטבים המצויים במשפט בן ימינו, והמנוגדים זה לזה. מצד אחד, הרצון להבטיח חופש

מגילת רות היא אחד הטקסטים הידועים ביותר. הנוף הנשקף ממנה הוא אידילי למדי. שדות תבואה הנעה ברוח בימי קציר שעורים.

ראשיתה של פרשת מטות, בפרק ארוך שכולל את דיני הנדרים והשבועות. על מרכזיותם של אלה בעולמה של יהדות ניתן ללמוד

בים הפרטים שבמקרא, נחבאים לעתים פסוקים שבדרך כלל הדעת אינה ניתנת אליהם. כזהו למשל, פסוק אחד שכלול ברשימה הארוכה של

אחת התופעות המעניינות ביותר בסדר התפילה היהודי קשורה לדמותו של גיבור הפרשה, הקוסם מארץ פתור. מזה דורות רבים, יהודי מישראל

פרשת חוקת, כרוב הפרשיות שבספר במדבר, נעה כמטוטלת בין הייאוש לתקווה, בין הכאב והשמחה, בין הצער לשירה. מרים מתה, ועמה

למרות המדרשים המרובים על כל חלקי התורה, שהם כמים שאין להם סוף, אין עוד פרשה בתורה שרש"י טורח להצהיר בראשיתה: