פרק יג: רצון הגר בגיור והשלכותיו בספרות התלמודית – חלק שני
הגיור בספרות התלמודית אינו המרת דת (קונברסיה). וויליאים ג'יימס הגדיר את הקונברסיה כ"הפיכת לב אדם" המחוללת שינוי פנימי עמוק. הלידה
הגיור בספרות התלמודית אינו המרת דת (קונברסיה). וויליאים ג'יימס הגדיר את הקונברסיה כ"הפיכת לב אדם" המחוללת שינוי פנימי עמוק. הלידה
חלק י"ב כל פעולת זיהוי מחייבת קיומו של מושא מזוהה. זיהויו של אדם כיהודי מותנה בלידתו. זיהויו של נוכרי כיהודי
חלק י"א בפרק זה תוצג שיטת הרמב"ם ביחס לגיור. שכן עמדתו משקפת את המסורת ההלכתית הקלאסית שראשיתה בספרות התלמודית. הרמב"ם
גיור וזהות יהודיות – חלק י' בפרק ט' עסקנו בזיקת הגר למורשת היהודית, דרך השאלה: האם גר יכול להתייחס לא-ל
במאמר הקודם, חלק ח' ראינו את קביעת המשנה (ביכורים א, ד), שלפיה הגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים,
במאמר הקודם עקבנו אחר הדרמה המקראית המתוחה בין ספרי עזרא ונחמיה לבין מגילת רות. בטקסטים הראשונים, זרע ישראל הוא היסוד
המונח "זרע ישראל", שעלה במאמרים הקודמים, מתייחס להיבט הגנאלוגי של הקיום היהודי –יהודי הוא מזרע ישראל. במקורות המקראיים עולה קדימות
במדורים הקודמים הוזכרו דברי רב סעדיה גאון הקובע: "אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה" (אמונות ודעות, מאמר שלישי, פרק
חלק ה' המתגייר נכנס לכלל ישראל. לפיכך, המסורת ההלכתית נוטה להציע פרשנות רזה למונח "קבלת מצוות", כגון: אישור ההודעה על
בדיון הקודם הצבעתי על קיומם של שלושה מנגנונים להבטחת קידומה של הזהות היהודית: בדיקת מניעי המתגייר, בדיקת תודעתו לאחריות המוטלת