כל המאמרים במדור רפואה ע"פ היהדות

הנשיפה היא פעולה של פליטת אויר מן הריאות. כשאנו מדברים מהפה ומהאף שלנו ניתזות טיפות, לרוב נתז הטיפות הוא מיקרוסקופי, ולא אנחנו ולא בני השיח

בפרשת תרומה מתארת התורה את בניית המשכן. הפרשה פותחת: "…ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, א'-ג', ח'). בשאלת מיקומה של פרשת המשכן נחלקו הדעות,

השבת נקרא את פרשת משפטים וגם את הפרשייה הראשונה מארבע פרשיות – שקלים, שעוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור

אוניברסליזם עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתיאולוגיה. עיקר מהותו בעיסוק

במרכזה של פרשת השבוע קריעת ים סוף. כאשר בני ישראל מגיעים לים סוף התורה מתארת לנו מצב בלתי אפשרי- הים לפניהם ומצריים אחריהם. בני ישראל

בג"ץ קבע כי אין לבתי החולים בישראל סמכות לאסור על הכנסת חמץ בפסח, לבצע חיפוש במזון ובכלים של באי בתי החולים. השופטים קבעו כי האיסור

בפרשתנו משה מעביר לעם את ההבטחה האלוקית הכוללת את חמש לשונות הגאולה, אך העם: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו' ט').

  מי שתעניק למשה  את שמו תהיה בת בתו של פרעה. כשתרד לרחוץ עם נערותיה ותראה תיבה בסוף "…וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ". את שמו היא

מגפת הקורונה העלתה לדיון מחדש את שאלת אמון הציבור ברופאים. מסתבר שהרופאים עצמם זוכים לציון גבוה יחסית במדד האמון, כלומר, הציבור מאמין ברופאים – אך

  אחרי כמעט שנה של התמודדות עם מגפת הקורונה, מבצע החיסונים הישראלי, "לתת כתף" יצא לדרך. אנו משתמשים בכתפיים למגוון רחב של תנועות ומטילים עליהן