העטופים – ללבן, והקשורים – ליעקב

בפרשת השבוע, יעקב אבינו מתעתד לעזוב את חרן  (בראשית ל' כ"ה). כעת מתחיל המשא ומתן עם לבן על שכרו. במקום לנקוב בשכרו יעקב מבקש להמשיך לעבוד אצל לבן. לבן לא מבין על מה יעקב מדבר ועל כן שוב שואל אותו, "מה אתן לך"? אך יעקב עונה לו "לא תיתן לי מאומה"! (שם, ל', ל"א), "…אשובה ארעה צאנך אשמור" (שם). ומה על השכר? הרשב"ם מפרש – "לא תתן לי מאומה – אין שכר למפרע, רק מכאן ולהבא! הרש"ר הירש מפרש, 'לא תתן לי מאומה' – אני יודע שלא תתן מאומה, כך דרכך, אך אני אדאג  שתתן, "ותתן" – על ידי הסכם מדויק.

במדע המודרני נחשב הביולוג והנזיר יוהאן מנדל כאבי הגנטיקה וכמגלה חוקי התורשה הנקראים על שמו, "חוקי התורשה של מנדל". בשנת 1865 תיעד מנדל תורשה של מספר תכונות באפוני גינה, והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות.

ההסכם המתגבש שכרו יכלול רק את המטולאים העתידים להיוולד בעדר(שם, ל', כ"ח-ל"ב),. 'עקוד', 'נקוד', ו'טלוא' – הכבשים בדרך כלל לבנים, חלק קטן מן הכבשים, כרבע, בחלקו חום. העיזים מרביתן שחורות, חלק קטן מהן, כרבע, עורן "טלוא" כלומר מופיעים עליו כתמים בהירים, בלשון הכתוב 'טלוא', 'נקוד' ו'ברוד'. יעקב מציע את ההצעה הבאה, קח לך את כל ה"טלואים", "נקודים" ו"ברודים", והשאר בידי רק את ה"חלקים", שכרי יהיה ה'נקודים', 'ברודים' ו'טלואים', שייוולדו בעתיד מהעדר. ההצעה קוסמת ללבן. הוא מניח כי מעדר "החלקות" ומעדר העיזים השחורות "החלקות".

אצל בעלי חיים, כל אחד משני ההורים מעביר לצאצאיו חצי מכמות הגנים של ההורה. צאצא נושא שני פקטורים ששולטים בתכונה ספציפית. מנדל טבע את המושגים "גן דומיננטי" ו"גן רצסיבי".

הבוטנאי ופרשן התלמוד, פרופ' יהודה פליקס ז"ל, טוען כי חוקי התורשה כבר נודעו ליעקב אבינו ע"י מלאך הא-לוקים,  דהיינו, המלאך אומר ליעקב כל אחד מבני הצאן נושא גן של "נקודות", אלא שזהו גן רצסיבי שלבן לא יכול לזהותו, אך אני אומר לך שהפריה נכונה של המינים תביא לפריצת הגן הזה. ואכן ה"קשורים" – הראשונים להיוולד היו הנקודים והלכו ליעקב וה"עטופים"- מי שהם יותר חד גוניים מבחינה גנטית ועל כן יותר חלשים ונולדו מאוחר, נשארו אצל לבן.  "…נראה איפה שכוונת התורה הייתה…להעביר מסר…ההיריון, הלידה, והתורשה הם בידי שמיים. וחוקותיהם הם בחינת "סוד ד' ליראיו" (תחומין ג' עמ' 461-472). חלק מאותם "חלקים" מתברר נשאו גן, 'אלל', שהיה מקודד למראה "נקוד", 'טלוא' ו'ברוד' כ'אלל' רצסיבי, כתכונה נסתרת. נמצא שהכלאתם של ה"חלקים" זה בזה עשוי להביא לתוצאות של כבשים 'נקודים' ו'טלואים'.

הטרוזיס – און יתר בבני כלאיים, הוא מצב בו ישנה עלייה בתכונות חיוניות כמו עמידות למחלות, שיעור גדילה, פוריות הצאצא לעומת ההורים. 

העובדה כי הטרוזיגוטיים, אלו שהם בעלי שני 'אללים' שאינם זהים, הינם פוריים יותר מביא את יעקב להבחין באותן המקדימות להתייחם "המקושרות"  (שם ל' מ"א), "מקושרות" אלו מבכירות, בעלות ה"און יתר", גם בזכרים לקח יעקב דווקא את המבכירים, הכלאתם של אלו באלו הביאה לכך שבעלי 'אללים' שאינם זהים, מתקשרים בבעלי 'אללים'  שאינם זהים, כך הופך בהדרגה עדרו של יעקב מ"חלקים", ל"נקודים", "ברודים" ו"טלואים". בעל 'אם הבנים שמחה', ביאר פסוק זה בדרך של מטפורה "דרך "הקשורים" – האחדות – היא ה"אמת ליעקב", ואולם "העטופים", אלה הפורשים מהכלל ומתבדלים מהציבור במסווה של יראת שמים, ה"עטופים" העוטפים את הצעות הפילוג שלהם בלבוש תורני, הם "ללבן" (פרק רביעי).

הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקודו של כל גן וגן, והיא מאפשרת לבחון את הפעולה ההדדית של כלל הגנים באורגניזם.

ידע ועקרונות גנטיים מיושמים בתחומים שונים, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה התפתחות רבה בתחום זה. 'דור ישרים', מבצעת בדיקות סקירה מוקדמת למחלות תורשתיות קשות, כדי להימנע מנישואין של נשאי הגן, הארגון עורך בדיקות סקר גנטיות למספר מחלות גנטיות רצסיביות חמורות. מטרת הארגון הינה למנוע היכרות אפשרית בין בני זוג שהינם נשאים סמויים של מחלה גנטית, ועל כן עורך בדיקות בקרב רווקים ורווקות, מרבית גדולי ישראל קיבלו בברכה את האפשרות לעריכת בדיקות סקר וכך כותב הרב משה פינשטיין "…וזהו הנראה לעניות דעתי, כי אף שהוא מיעוט קטן ילדים נולדים כאלו ושייך לומר על זה הקרא ד'תמים תהיה עם ד' א-לקיך…מכל מקום כיון שעתה נעשה זה באופן קל לבדוק יש לדון שאם אינו בודק את עצמו הוא כסגירת העיניים לראות מה שאפשר לראות, ומכיוון שאם ח"ו אירע דבר כזה הוא להורי הילד צער גדול מאד מן הראוי למי שצריך לישא אישה לבדוק את עצמו. ולכן טוב לפרסם הדבר ע"י עיתונים ואופנים שידעו העולם שאיכא בדיקה כזו. (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד' סימן י').

 (ויצא תשפ"ב)