מה הקשר בין רפואה מונעת לתשובה?

מִילוֹת הפתיחה של ההפטרה לשבת זו "שובה ישראל עד ד' א-לוקיך" (הושע י"ד). אתגר התשובה כרוך ביכולת להכיר בכך שאנו חוטאים, שאנו מחטיאים את דרכנו, שפגמנו במעשי עוול, בהתנהגותנו עם זולתנו, באורח שבו רמסנו את צלם הא-ל שבתוכנו. הפרשה פותחת בפסוק "וילך משה… אל כל ישראל". מעניין, לא העם הוא ההולך, אלא משה הוא ההולך. וכבר תהו הפרשנים לאן בדיוק הלך משה. אומר אבן עזרא, "הלך אל כל שבט ושבט". והרמב"ן אף מוסיף ואומר, "משה הלך ממחנה לויה אל מחנה ישראל לכבדם, כמו שירצה להיפרד מחברו". משה, אם כן, הוא ההולך אל העם. משה הולך אל העם כדי להיפרד ממנו, הוא הולך אל העם על מנת ללמד אותו ללכת בעצמו, לבד.

מושג האמת ברפואה הולך ומתכרסם בקצב מואץ. תרומת הרפואה המודרנית להארכת תוחלת החיים ולשיפור איכותם לא מוטלת בספק. אבל הגילויים התכופים על התפוגגות אמיתות מדעיות פוגעים קשות בהגמוניה המוחלטת של השיטה המדעית.

התשובה, על פי משנת הרב קוק, יותר דומה לרפואה מונעת מאשר לרפואה המערבית הרגילה. חכמי המזרח הרחוק כמו גם רפואת הרמב"ם, התמקדו יותר בשאלה מהו אופן החיים הנכון ולא כיצד מרפאים מחלות אחרי שהן פורצות. במזרח, לא פוגשים את הרופא אחרי שכבר חולים, אלא כבר מילדות מתרגלים לתזונה נכונה, מידות טובות, כך שמי ששומר על אורח חיים כזה לא אמור לחלות. התשובה, כפי שהיא מופיעה למשל בכתבי הרמב"ם ורס"ג היא למעשה כמו הרפואה המערבית, מה לעשות אחרי שחטאנו. כמובן שאף חולה לא יוותר על תרופה מערבית, אך אם ברצונו שלא לחלות שוב, עלינו ללמוד כיצד לחיות נכון. ופה אנו מתחברים לפסקה הראשונה בספרו המונומנטלי של הרב קוק 'אורות התשובה', את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות:

א. תשובה טבעית. ב. תשובה אמונית. ג. תשובה שכלית. המערכה הראשונה היא, התשובה הטבעית. מה פירושה של תשובה זו? הרב ממשיך: "בתשובה הטבעית יש שני חלקים, תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה להביא מחלות ומכאובים… ואחריה בירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם". התשובה הטבעית היא בעצם לחזור לחיות חיים בריאים. הרובד הכי בסיסי של תשובה היא לקבל את מרות חוקי הטבע, ולהבין שמי שלא שומר אותם גורם רעה לעצמו במו ידיו. זהו היסוד להבין אחר כך, שגם ברוחניות יש חוקים, ומי שלא שומר אותם גורם לנפשו ונשמתו פגעים חמורים.

בשנות ה-70 וה-80 נדמה היה כי אימוץ השיטה המדעית ברפואה המודרנית קירב אותנו במידה רבה להתבוננות חסרת הטיות ופניות המובילה אל האמת. אבל בעשור האחרון מתגברת התחושה כי האמת שוב אינה בהישג יד.

אנו עומדים לקראת יום הכיפורים. הרב קוק כותב ב'אורות התשובה': "אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם, וזהו גם כן תוכן הווידוי המחובר עם מצות התשובה שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו…" (פר' ט"ז, א'). ראש המדברים ברפואה מונעת במובנה הרחב היה הרמב"ם, שחיבר ספר שלם על נושא זה בשם "הנהגת הבריאות". הרמב"ם קבע שלושה כללים עיקריים למלאכת הרפואה, כשהראשונה והנכבדת שבהם היא הנהגת הבריא, והיא "הנהגת הבריאות הנמצאת עד שלא תאבד" (הנהגת-הבריאות, שער שני, סע' 1). היינו, רפואה מונעת היא המרכיב החשוב ביותר למקצוע הרפואה. הרמב"ם גם חידש והרחיב את הצורך ברפואה מונעת בתחום הנפשי והרגשי, וכתב (הנהגת-הבריאות, שער שלישי, סעיפים 19-12), "לכן יסלק מעליו ההפעלות הנפשיות המביאות לקוצר רוח, כי בזה תיארך בריאות הבריא, והוא הקודם ברפואת כל חולה". מחברים יהודים אחרים בימי הביניים הדגישו אף הם את הצורך ברפואה מונעת, וכך נכתב בספר-חסידים: "ואיזה רופא חכם, כל שיודע להיזהר שלא יבוא אדם לידי חולי, ואם בא לידי חולי אף על פי שמרפא, כיון שלא ידע להיזהר אין זה רופא חכם" (סי' י"ז). הרמב"ם כותב במורה-הנבוכים "ויש בכוונת כלל התורה שני דברים, והם תיקון הנפש ותיקון הגוף"(ח"ג פרק כ"ז). גם רבותינו בגמרא טרחו להביא את הסולת הנקייה מהרפואה בת זמנם והרבו במתן עצות להנהגת בריאות נכונה. הפוסקים נתנו עצות שונות למניעת הידבקות בזמן מגיפות, כשהעצה העיקרית הייתה לברוח מן העיר כשיש מגפת דבר בעיר (רמ"א יו"ד קט"ז ,ה'). ומפורסם כי בזמן מגפת החולירע הכריז הגאון ר' ישראל סלנטר שלא להתענות ביום הכיפורים, וללכת לטייל באוויר הצח, והוא עצמו עלה על הבימה ואכל לעיני כל הקהל (ש"י עגנון, ימים-נוראים עמ' רע"ג. ועיין מג"א תע"ו ס"ק ב').

(וילך – שבת שובה תשפ"ב)