כל המאמרים במדור רפואה ע"פ היהדות

בפרשתנו מסופר על בלק בן ציפור שראה את ניצחון ישראל במלחמה נגד האמורי, ופנה אל בלעם, מכשף ידוע באותה תקופה, כדי שיקלל את עם ישראל.

בפרשת השבוע מתארת התורה את המסע הראשון של בני ישראל ממדבר סיני בדרכם לארץ. יחד עם ההערכות לקראת הכניסה לארץ מתוארת החולשה הגדולה שפוקדת את

את מטרת המפקד בפרשתנו פירש רש"י על אתר: "מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה: כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, כשבא

בפרשת חוקת מספרת התורה על מות מרים וסילוק הבאר (במדבר כ' א'). חז"ל ראו קשר בין התלונות לפטירת המנהיגים, מרים בקדֵש, ואהרון בהֹֹר ההר, שבזכותם

הפוסקים מודעים לשינויים הגדולים שחלו במדעי הרפואה מאז ימי המשנה והגמרא ומורים לנו כיצד יש להתייחס להתפתחות המדע. איך מתאחדים מול נגיף קורונה שכזה, שאפילו

בפרשתנו מסופר על המפגש בין בלק לבלעם. במפגש זה מבקש בלק מבלעם לקלל את עם ישראל, אך בסופו של דבר נמצא מברך את העם, בין

בדיון אסטרטגי לקראת מפגש צבאי אפשרי עם העם היוצא ממצרים, בלק העלה בפני זקני מדין תיאור מבעית, הלקוח מעולם החי, על שיטת ניהול מלחמות עם

בסוף הפרשה מובא מעשה אודות קנאותו של פינחס "והנה איש מבני ישראל ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל… ויקם

ברכת "אשר יצר" נאמרת אחרי עשיית צרכים. משמעות הברכה היא הודיה על שקיימת מערכת בגוף לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי

בפרשת דברים מובא הפסוק "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם.." (ד' ט"ו). במקום נוסף נכתב "הִשָמֵר לְךָ וּשְמוֹר נַפְשְךָ מְאוֹד.." (שם, ד' ט'). המשמעות המקורית של פסוקים אלו