משה רבינו מצווה אל בני ישראל להתכונן שלושה ימים לפני מתן תורה. בין השאר, "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר". אסור לאדם ולבהמה להתקרב להר. למעמד הר
בין בעלי החיים האסורים באכילה נזכר החזיר "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם…" (דברים י"ד ח'). התורה הזכירה במפורש את
אחרי שנות גלות רבות הרבה מושגים השתבשו מאד. הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל מתאר את השינוי הדרמטי שחל בארץ. לפני התהליך של מתן זכויות אזרח
נגיף הקורונה מעורר לשאלת החיסיון הרפואי, האם יש לפרסם ברבים את מי שנמצא חיובי לנגיף. המשנה אומרת שמי שמלבין פני חברו ברבים אין לו חלק
יעקב מבקש שלא להיקבר במצרים. רש"י מביא שלש סיבות לכך. האחת, "סופה להיות עפרה כינים" (בזמן מכות מצרים), השנייה, "ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא
בפרשת ויגש מגיע העימות בין יהודה ליוסף אל שיאו. הטקסט המקראי מטבעו אינו חושף את כל מה שהתרחש. חכמינו במדרש מתארים את המאבק בין שני
מה קרה בבית יעקב שגרם לאחים לשנוא את יוסף אחיהם שנאה כה עזה עד כי התנכלו להמיתו? איזה דברים נוראים עולל יוסף לאחיו? רש"י כתב
פרשתנו מספרת על המפגש בין האחים, יעקב ועשו. יעקב פחד ונקט אמצעים הגנתיים שונים "…התקין עצמו לשלשה דברים, לדורון, לתפילה, ולמלחמה" (רש"י ל"ט ב'). ההיערכות
בפרשת השבוע מתארת התורה את לידת השבטים. כל השמות של הבנים והשבטים מוסברים, למעט שמה של דינה. רש"י ביאר על פי המדרש כי לאה דנה
הציווי הראשון לאברהם הוא "לך לך". ללכת!! לא לעמוד! להתקדם ולשאוף! האתוס של האומה הישראלית מתחיל אפוא בציווי האלוקי 'לך לך', בתנועה, בזרימה, בהליכה ובדרך.
