
הכח של העם היהודי
הצביון הרוחני של האומה נשמר גם בשעות הקשות ביותר בפרשה מתאר משה את מעלותיה של ארץ ישראל וסגולותיה. לאחר תיאור השפע המצוי בארץ ישראל התורה

הצביון הרוחני של האומה נשמר גם בשעות הקשות ביותר בפרשה מתאר משה את מעלותיה של ארץ ישראל וסגולותיה. לאחר תיאור השפע המצוי בארץ ישראל התורה

משה מבקש ללמד את העם שיש ערך גם בעשיית מעשה שיקבל תוקף רק בעתיד ספר דברים כולו מכיל את הנאום הגדול שנשא משה לפני בני

אם הקב"ה הקשיב וקיבל את דבריו של משה, קל וחומר למנהיגות בשר ודם שחייבת להיות קשובה לקול אזרחיה לאחר שישראל הקיפו את ארצות אדום ומואב,

מחויבות האדם לערכים המוחלטים שהוא דוגל בהם וכמובן לערכי התורה וההלכה קודמת לנשיאת החן בעיני החברה בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן

אחד מתפקידיו של המנהיג הוא יכולתו לתכנן את פרישתו מהתפקיד, ולהכין יורש שייקח את המושכות עשרות פסוקים בתורה פותחים בפנייה של הקב"ה למשה – "וַיְדַבֵּר

לא לחינם לא ויתרה המסורת היהודית על אמירת הפסוק "מה טובו אהליך" בסדר רב עמרם גאון שהוא הבסיס הקדום לסידור התפילה שלנו נאמר: "הנכנס לבית

עם מותו של אהרן ירד אבל כבד על העם. אולם, בעוד שעל אהרון נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל", הרי שלאחר פטירתו

גם לאחר שהאדמה בלעה את קורח ועדתו והאש שרפה את 250 מקטירי הקטורת, המשיך העם להתלונן- "אתם המיתם את העם". עוד רגע יכַלה הקב"ה בעם

כאשר חזרו עשרת המרגלים מהשליחות שהטיל עליהם משה, הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה, בהשתקפות ובגילוי העצמי שמקורו במפגש

כבר בתחילת הדרך מגלה משה סימנים של משבר, והגעה לקצה סף הסיבולת. מרוב צער ותסכול הוא פונה להקב"ה בניסוח מרגש ומיוחד: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם