
לחיות בתוך אי-ודאות
פרשת בהעלותך מציבה בפנינו את אחת המשימות המאתגרות ביותר בנפש האדם והאומה: היכולת לנוע בתוך ערפל. התורה מתארת את הרגע שבו עם ישראל נאלץ להותיר

פרשת בהעלותך מציבה בפנינו את אחת המשימות המאתגרות ביותר בנפש האדם והאומה: היכולת לנוע בתוך ערפל. התורה מתארת את הרגע שבו עם ישראל נאלץ להותיר

במסכת החוויות של מגילת רות מתוארות שש דמויות: שלוש מרכזיות – נעמי, רות ובועז; ושלוש דמויות משנה – ערפה, הנער הניצב על הקוצרים, והגואל האלמוני.

בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים, לאחר שהוקם המשכן, הגיעה השעה להיערך לקראת המסע אל ארץ ישראל. ההיערכות לא הייתה טכנית בלבד; היא דרשה סדר

הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו מצאו במחקריהם על הכרת הטוב, כי הבעת תודה מחזקת את הבריאות הפיזית והנפשית והמליצו על ניהול "יומן תודות" – רישום

בימים אלו לומדי הדף היומי עוסקים במסכת מנחות, שבחלקה הגדול עוסקת בסוגים שונים של קרבן המנחה. זו הזדמנות להעמיק ברובד הרעיוני של המנחה. בפתיחה לקרבן

עם סיום ספר שמות השבת, יעמוד הציבור ויקרא את המשפט המהדהד בסיום כל חומש: "חזק חזק ונתחזק". שורשיו של המנהג מופיעים בדברי רבי אברהם בן

בשעה שמרדכי תובע מאסתר להתערב ולבטל את גזרות המן, היא משיבה לו: " לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי". דבריה אלו של

כאשר התורה מתארת את בניית המשכן, היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך עצמו. נקודה זו בולטת כבר בפתיחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

בפרשתנו מופיעות הלכות הנוגעות למערכת המשפט, וביניהן אזהרה חמורה לדיינים לבל יטו את הדין לטובת העני והחלש: " וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ". בתוך כותלי בית

בעיצומו של המפגש המרגש בין יתרו למשה, אנו עדים לביטוי של הודאה וברכה היוצא מקירות ליבו של יתרו:" וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם